הפודקאסט
רשת מספרות היוקרה העולמית דסאנז' (DESSANGE), שלפני כחצי שנה פתחה את סניף הדגל שלה בטיילת של תל אביב, רוצה להרחיב את אחיזתה בארץ, ובימים אלה החברה מחפשת זכיינים לפתיחת סניפים נוספים.
הרשת הושקה בישראל במודל עסקי של זכיין ראשי עם זכיינויות לסניפים נוספים בארץ. את הזיכיון הראשי להפעלת הרשת בישראל רכש איש העסקים הצרפתי אלברט בן עמרם, והוא זה שפתח את הסניף הראשון של הרשת בטיילת הרברט סמואל בתל אביב, המשתרע על פני שטח של כ- 240 מ"ר בחלוקה לשתי קומות: קומת כניסה בה מבוצעים כל טיפולי השיער, וקומת גלריה שמציעה טיפולי יופי, פנים וחצי גוף. בהקמת הסניף הושקעו 5 מיליון שקלים.
דסאנז' היא רשת מספרות היוקרה המובילה בעולם עם מחזור הכנסות של 700 מיליון יורו בשנה. 20 מיליון לקוחות בשנה נהנים משירותי רשת המספרות שלה 1,150 סניפים ומכוני יופי ברחבי העולם הפרוסים ב- 45 מדינות.
הרשת שהוקמה על ידי ז’אק דסאנז’ בשנות ה- 50, נחשבת כרשת המספרות הראשונה בעולם שהחלה לפעול (משנות ה- 70) בשיטת הזכיינות בקרב מעצבי שיער בעולם ומפעילה מערך הדרכה ובתי ספר מקצועיים בלעדית עבור זכייני ועובדי דסאנז’.
מעצבי השיער של דסאנז' משמשים כמעצבי השיער הרשמיים של תצוגות אופנה יוקרתיות, כגון ז'אן פול גוטייה, לואי ויטון, כריסטיאן לקרואה, שאנל ודיור, ולחברה יש מודעות גדולה ביותר לשיווק וליחסי ציבור. כך, דסאנז' היא נותנת החסות הראשית של פסטיבלי הסרטים בקאן, ונציה וברלין, תחרויות הטניס הבינלאומיות רולאן גארוס ו- US Open, וכן שותפה בפעילויות תרבותיות נוספות ברחבי העולם, כחלק מהחזון של מייסד הרשת.
דסאנז' מבינה שקשר עם כוכבים וידוענים מעסקי השעשועים והקולנוע לא רק לא יזיק אלא גם יתרום לחשיפתה, ולפיכך מפורסמים רבים נמנים על לקוחותיה ברחבי העולם, כמו קרלה ברוני, הנסיכה פרגי, שרון סטון, בר רפאלי, קתרין זיטה ג'ונס, בר רפאלי, בראד פיט, קווין קוסטנר, ג'וני דפ, וינונה ריידר, קאתרין דאנב, בריג'יט בארדו, ג'יין פונדה ועוד.
אולמרקטינג נפגש לשיחה עם אלברט בן עמרם, איש עסקים מצליח בצרפת, כדי להבין איך הוא הגיע לעסקי דסאנז', ומהן תוכניותיו בתחום הזכיינות בישראל.
אלברט, איך הגעת לדסאנז'?
הסיפור התחיל מיריד הזכיינות הראשון בארץ, אותו קיימתי ב- 2005. ארגנו אירוע ארוחת בוקר עם ועידת וידאו עם דלויט ברייטמן אלמגור בארץ ואנשים רלבנטיים בחו"ל, ולארוחת הבוקר הזמנו כמה רשתות שחיפשו זכיינים. ביניהם היה ברנרד סאגון, מנכ"ל דסאנז'.
אני מכרתי את ישראל, ואמרתי לכולם שהם צריכים לבוא לישראל כמדינה מוכנה לזכיינות יותר מכל מדינה אחרת, כי כולנו יזמים ורוצים להיות בעלי עסק, ולסאגון אמרתי שעליו לפתוח סניף בארץ.
הוא ענה לי שהוא מעוניין לפתוח זכיינות בישראל, אבל הוא מחפש מאסטר זכיין – שייקח את המדינה ושיש לו גב.
הסכמתי לקחת את המאסטר זכיינות על תנאי, בחנתי את שוק הספרות וזיהיתי שיש בו בשר ויש כל כך הרבה מעוניינים במותג.
מה הופך את ישראל למדינה כל כך מתאימה לזכיינות ולרשתות בינלאומיות?
בישראל יש באופן יחסי יותר קניונים מאשר בכל העולם. יש בארץ יותר מ- 200 קניונים, לעומת 40 בפריז. קניונים הם גן עדן לזכיינים, וזכיינות היא הדרך להפוך לבעל בית.
כדי להבין את המשמעות, בישראל יש בין 4,000-6,000 ספרים בצורות פעילות שונות. בצרפת יש
כ- 44,000 ספרים ל- 60 מיליון איש, מהם יותר מ- 50% ברשתות. בארץ יש רשת אחת של שוקי זיקרי עם 10 סניפים. לדסאנז' יש 1,150 סניפים בעולם, 500 מהם בצרפת, וכעובדה: הרשת שעובדת טוב ביותר ברמה בינלאומית היא דסאנז'.
בארץ יש מקום לרשתות, גם לאומיות, אך נדרשת עבודה רצינית של מזכה, ולא רק מתן שם לפעולה תחתיו. זה אומר מוצרים, הדרכה, סטנדרטים.
מה היתרון של ספר ישראלי להצטרף לרשת כמו דסאנז'?
בין ספר ללקוחה יש עניין של כימיה. מה קורה כשהספר רוצה למכור את המספרה? הבעיה היא שהקונה הפוטנציאלי יודע שלקוחות יעזבו עם עזיבת הספר אליו התרגלו. מטרת הזכיינות היא שעדיין תהיה אינטימיות בין לקוחה לספר המטפל, אבל הלקוחות "נשואים" עם הרשת ובאים אל הרשת ולא אל מישהו ספציפי.
מהפעילות שלי בענף ראיתי שדסאנז' מתאים למנטליות החדשה של מדינת ישראל – אנחנו רוצים יותר את החיים הטובים, מתברגנים. יש פתיחות למותגים איכותיים. הבנתי שמותג דסנאז' יכול להתאים לארץ, וגם אופן הארגון שלהם מתאים.
מה המשמעות של כך?
דסאנז' מביאים הדרכה, הנהלה, סטנדרטים. לקוחה שבאה מסניף של דסאנז' באיטליה עם מספר צבע השיער שלה, יודעת שתקבל אותו צבע שיער בדיוק ביפן, איטליה, פריז ותל אביב.
איך באמת שומרים על אחידות?
עושים זאת עם ביקורת האיכות הקפדנית – בלי זה אי אפשר. צריך לשמור על הסטנדרטים בלי לזוז סנטימטר מהם. לא להגיד "אנחנו בישראל".
כמה זכיינים אתה מחפש, ומה הפרופיל שלהם?
חשבתי בתחילה שהפוטנציאל בארץ יהיה חמישה זכיינים, והיום אני מאמין שמדובר בעשרה זכיינים, מהם שניים-שלושה בתל-אביב. דרך אגב, במוסקבה יש 20 סניפי דסאנז'.
באשר לפרופיל הזכיין, יש שני סוגים. הזכיין הפוטנציאלי הראשון הוא ספר שרואה את העתיד ומבין שעוד כמה שנים יתקשה למכור את המקום, וטוב יותר להיות ברשת עם גב. אפשרות אחרת היא פתיחת סניף על ידי מי שאינו ספר, ויודע שבזכיינות דסאנז' יש אנשים ששוברים את הראש בשבילו עם שיווק כל החומרים והמוצרים, קביעת סטנדרטים, הדרכה ובקרת איכות, והוא רק צריך לפתוח את הסניף ולעבוד.
מה מבנה האישיות של הזכיין המתאים?
הוא צריך להיות בלי אגו – לא כוכב. אני מחפש אנשים צנועים שלא חושבים שהם יודעים הכול. הכוכב זה לא הספר, אלא הלקוח. צריך להיות מוכן להיכנס לארגון קפדני מבחינת היגיינה ומוצרים, עם נכונות לפתוח את כל הספרים, ולעמוד בדרישות איכות של הרשת העולמית.
