מסתבר כי גם ללא קשר לחוק טל, החרדים הופכים יותר ויותר דומים לישראלי החילוני, במיוחד בכל הקשור בהרגלי הצריכה. מסקירה שערכה החטיבה הכלכלית של גיאוקרטוגרפיה לקראת כנס בנושא שיווק למגזר החרדי שיקיים השבוע המי"ל-המרכז הישראלי לניהול, בשיתוף עיתון יתד נאמן ומשרד הפרסום בולטון פוטנציאל, עולה כי יותר ויותר חרדים מסגלים את הרגלי הצריכה של הישראלי החילוני.
החרדי, מודל 2006, נאמן למותגים – במיוחד במוצרי מזון, נוהג לצאת לחופש פעם בשנה וצורך יותר אלכוהול. לגבי השתלבות בשוק העבודה, מסתבר כי המניע ליציאה לעבודה הוא כלכלי: כ – 40,000 חרדים בגילאי 18-65 הודיעו כי יסכימו לצאת לעבודה אם יקבלו תנאי שכר הולמים.
לגבי כח הקניה "המיתולוגי" של החרדים, מהסקירה עולה כי החרדים מכניסים לחברות המזון המון כסף: החרדים מוציאים מדי שנה כ – 2.6 מיליארד ₪ על מוצרי מזון וכ – 2.2 מיליארד ₪ על מוצרי צריכה.
מהסקירה שערכה חברת גיאוקרטוגרפיה לקראת כנס המי"ל "שיווק לחרדים – גן עדן פוטנציאלי", שיתקיים ביום חמישי, עולה כי בישראל חיים כיום כ – 600,000 חרדים שהם כ – 110,000 משקי בית. המשפחה החרדית הממוצעת מונה 5.5 נפשות ובכ – 40% ממשקי הבית החרדים כ – 7 נפשות ויותר. שיעור הילדים עד גיל 18 עומד על 54%, לעומת 32% בלבד בקרב האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית.
רמת תעסוקה – 40,000 חרדים מוכנים לצאת לעבוד
על פי כלכלני גיאוקרטוגרפיה, קיימת היום במגזר החרדי נכונות, גדלה והולכת, להיכנס למעגל העבודה. כיום, כ- 40% מהגברים ומהנשים במגזר החרדי מועסקים לפחות באופן חלקי, בהשוואה ל-65% מועסקים בקרב גברים בכלל האוכלוסייה וכ- 52% בקרב נשים. כ- 45% מהנשים החרדיות הלא מועסקות תשקולנה לצאת לעבודה אם יקבלו תנאי שכר סבירים, לעומתן כ- 30% בלבד מהגברים הלא מועסקים ישקלו להתחיל לעבוד. לפי אומדני גיאוקרטוגרפיה מדובר בכ- 40,000 איש בני 18-65 שמוכנים לצאת לעבודה.
גם אם רק מחציתם יממשו את כוונתם, מדובר בשיפור רמת החיים של כחמישית מכל משקי הבית החרדיים והעלאת רמת הצריכה שלהם. העלייה ברמת הנכונות לעבוד נובעת בעיקר מהרמה הכלכלית הנמוכה במגזר וממספר הנפשות הגדול יחסית בכל בית.
כח הקניה של החרדים – 4.8 מיליארד ₪ בשנה
על פי נתוני נתוני גיאוקרטוגרפיה עולה כי החרדים מהווים פוטנציאל מכירות עצום לחברות המזון ולחברות מוצרי הצריכה. מהנתונים עולה כי בכל שנה מוציא המגזר החרדי כ – 2.6 מיליארד ₪ על מוצרי מזון, וכ – 2.2 מיליארד ₪ על מוצרי צריכה אחרים כגון ביגוד, הנעלה, מוצרים לבית וכדומה.
חברות המזון הישראליות שגילו את הפוטנציאל העצום של הקהל החרדי החלו בשנים האחרונות להשקיע יותר ויותר מאמצים בחדירה לקהל זה. מנתוני חברת "סטור נקסט" המבוססים על נתוני המכירות בלמעלה מ – 1000 נקודות מכירה, שנאספו לקראת כנס המי"ל עולה כי החברות שטראוס-עלית, אסם ותנובה הגדילו ברבעון הראשון של השנה את נתח השוק שלהן במגזר החרדי בכ – 22% לעומת התקופה המקבילה לפני שנתיים. כיום מחזיקות החברות הללו בכ -27% מצריכת מוצרי המזון במגזר החרדי. עיקר המאמץ נעשה ע"י הכשרת קווי ייצור ייחודיים למגזר, הכוללים כשרויות יוקרתיות וטכנולוגיות ייחודיות.
מותגים – נאמנות גבוהה
עוד עולה מנתוני גיאוקרטוגרפיה כי בשנים האחרונות ניכרת מגמה של התחזקות ה"מותגיות" בחברה החרדית, יותר חרדים מוכנים לשלם יותר עבור מותגים. מהנתונים עולה כי כ- 22%-24% מהחרדים מייחסים חשיבות גדולה מאוד למותגיות גם כאשר הם הולכים לקנות מוצרים יומיומיים כמו מוצרי חלב וגבינות. בקניית מוצרים יקרים יותר, כ- 36% מהחרדים יתחשבו מאוד בשם המותג, לעומת 40% בציבור החילוני.
יחד עם זאת. כ – לכ- 37% מהחרדים לא חשובה המותגיות בתחום מוצרי הצריכה היומיומיים.
הנאמנות למותג במגזר החרדי גבוהה יותר בהשוואה לאוכלוסייה החילונית רק במוצרי חלב וגבינות, בגלידות ושלגונים וכן ביינות. כ – 80% מהחרדים נאמנים למותגי החלב והגבינות, לעומת 75% בקרב החילוניים. כ – 60% מהחרדים נאמנים למותגי הגלידות, לעומת 55% מהחילונים. כ- 50% מהחרדים נאמנים למותג היין, לעומת כ- 33% בלבד בקרב החילוניים. לגבי יינות ומשקאות אלכוהולים אחרים, גם במגזר החרדי חלה עלייה בצריכה בשנים האחרונות. כיום החרדים קונים כ – 35% יותר בירה, וכ – 25% יותר משקאות אלכוהולים, לעומת התקופה המקבילה לפני שנתיים.
במגזר החרדי לילדים השפעה פחותה על ההחלטה איזה חטיף לקנות. בעוד שבקרב החילוניים השפעת הילדים על ההחלטה איזה מותג חטיפים לקנות היא כ- 65%, במגזר החרדי היא כ- 40% בלבד. חלק מהסיבה לכך נובע מהעובדה שחטיפים הם מוצר יחסית יקר (בשל מספר הילדים הגבוה במגזר ובשל תדירות הקנייה הגבוהה) ולכן במגזר החרדי יש מוצרים תחליפיים יותר זולים מאלה המקובלים באוכלוסייה הכללית.
ב – CIA – קרדיט אינפורמיישן אסוסיאיישן מקבוצת גאון שוקי הון אומרים שהעובדה שבמרבית ענפי הצריכה חל גידול במגזר החרדי, בעוד במגזר החילוני נשמרת היציבות, הביאה לכך שחברות רבות מפנות מאמצים שיווקים למגזר זה: מירס, שהשיקה סלולאר "כשר" גייסה בתוך כארבעה חודשים כשרת אלפים לקוחות חרדים, שטראוס-עלית שהשיקה גבינות כשרות למהדרין, הרחיבה את הסל המיועד למגזר החרדי, ואופטיקנה חידשה את פנייתה למגזר החרדי, שרבים ממנו מרכיבים משקפיים, תוך שימת דגש על איכות ואופנתיות.
תרבות פנאי – 40% יוצאים לנופש מדי שנה
בקרב האוכלוסייה החרדית שיעור גבוה של יוצאים לנופש. כ- 40% ממשקי הבית במגזר החרדי נוהגים לצאת לנופש, מדי שנה, כאשר מרבית החופשות נעשות בארץ. רוב הציבור החרדי יוצא עם בן הזוג, הילדים, משפחה מורחבת וחברים.
תקופת היציאה המועדפת – החופש הגדול, וכן סוכות ופסח. הזמנת החופשה נעשית בדרך כלל סמוך למועד היציאה. המשפחה החרדית הממוצעת זקוקה לשני חדרים והימים המועדפים הם ימי החול. היעדים המועדפים על החרדים הם טבריה, ירושלים, צפת, כאשר העדיפות היא לבתי מלון, ורק אח"כ לצימרים.
הביקוש לדירות במגזר החרדי – עדיפות לירושלים
שיעורי הביקוש לדירות במגזר גבוהים בכ-35% בהשוואה לשיעורי הביקוש בכל אלף משקי בית במגזר החילוני. שיעורי הביקוש במגזר החרדי הרבה יותר קשיחים, מקובל היה שלכל זוג צעיר קונים דירה, גם אם לשם כך, חייבים ההורים וכל בני המשפחה להיכנס לחובות גדולים מאוד. הביקוש לדירות במגזר החרדי עומד, לפי אומדני ד"ר רינה דגני, מנכ"ל גיאוקרטוגרפיה, על כ – 3,500 יחידות דיור חדשות, בכל שנה. העיר המועדפת על החרדים היא ירושלים והסביבה (35%), בני ברק (25%) והערים הדרומיות של גוש דן (15%).