מאמר: מה לעשות כדי להיות תקציבאי במשרד פרסום?

מתוקף עיסוקי, הרבה צעירים, שמתעניינים בתחום הפרסום, שואלים אותי מה עליהם לעשות כדי לעבוד בפרסום. בפרסום יש הרבה מאוד תפקידים. במאמרי זה אעסוק בתפקיד התקציבאי.



מהו תפקיד התקציבאי?


מקור השם "תקציבאי" הינו מהמילה "תקציב". התקציבאי מנהל את תקציב הפרסום של המפרסם (הלקוח) במשרד הפרסום. הוא מייצג את הלקוח בתוך המשרד מצד אחד, ומייצג את המשרד בפני הלקוח מצד שני. התקציבאי אחראי על תיאום בין המחלקות השונות במשרד (קריאטיב, מדיה, אסטרטגיה, הפקה), על עבודה עפ"י לוחות זמנים, על עבודה בהתאם למטרות שהוגדרו, קבלת אינפורמציה מהלקוח ועל הקשר השוטף עם הלקוח.



בניגוד למאמרי הקודם: "איך למצוא עבודה כמעצב/קופי במשרד פרסום, גם כשאין ניסיון?" תפקיד התקציבאי במשרד פרסום דורש מחשבה ותכנון מוקדם.


להלן שלוש המלצות שיוכלו לעזור לך להגיע ליעד הנכסף:


1. תואר אקדמי: בחר תחום לימודים רלוונטי באוניברסיטה/מכללה מוכרת: מנהל עסקים, תקשורת, פסיכולוגיה, אולי אפילו סוציולוגיה (מסודר לפי סדר העדיפות).


אם בכל זאת בחרת תחום שאינו רלוונטי באופן ישיר – כדאי לבחון אפשרות לקורס יסודי משלים, כמו שמעניק ה"בצפר" בתחום התקציבאות, או לימודי תעודה בתקשורת/שיווק. נקודה נוספת חשובה ומומלצת: כדאי לבחור במוסד אקדמי שמחייב סטאז' כחלק ממטלות התואר.


2. הסטאז': אל תתייחס אל הסטאז' כאל מטלה מעיקה שעליך למלא על מנת לקבל את התואר הנכסף. התייחס אליו כאל הזדמנות. בהרבה מוסדות אקדמאים שמחייבים סטאז', מסייעים לסטודנטים למצוא מקום עבודה לתקופת הסטאז'. נצל הזדמנות זו כדי לעבוד במשרד פרסום. מצד אחד, זה מראה על רצינות ונחישות כלפי המטרה: תמיד רצית פרסום, ואכן ברגע שהייתה לך הזדמנות קפצת עליה. קצת תמוה בעיני המעסיקים שכל חייך חלמת לעבוד במשרד פרסום, אבל את ההתמחות שלך עשית דווקא במשרד יחסי ציבור או בהפקות.


כאשר תינתן לך ההזדמנות להתמודד על תפקיד תקציבאי, גם ללא ניסיון קודם, יעדיף המעסיק לרוב את מי שטעם קצת ממשרד פרסום, את מי שראה את הדינאמיקה של התחום, את הויכוחים עם המחלקות השונות, את שעות העבודה המטורפות, ואחרי כל זה – בכל זאת החליט שהוא רוצה להיות שם. זה גם הגיוני: המעסיק לא ירצה להשקיע בך שלושה חודשים אינטנסיביים, ואז לגלות שהחלטת שעולם הפרסום הוא לא מה שחשבת…


3. עבודה סטודנטיאלית: מכיוון שרובנו צריכים להתפרנס גם במהלך הלימודים – חפש עבודות סטודנטיאליות שיכולות לסייע לקראת המטרה. לדוגמא, מזכירה במשרד פרסום – גם תכירי מקרוב את התחום, גם יהיה לך מקום לעשות את הסטאז', וגם תוכלי בסיום לימודייך להשתלב במשרד כתקציבאית. דוגמא נוספת היא לעבוד בתחום של שירות לקוחות. חלק מהותי בחשיבותו של התקציבאי הוא מתן שירות: גם ללקוח (המפרסם) וגם למחלקות השונות בתוך המשרד. מכיוון שהתקציבאי הוא מנהל הפרויקט, נדרשים ממנו יחסי אנוש מעולים, טיפול בקונפליקטים, פתרון בעיות והכל בזמן לחץ. מי שעבד בשירות לקוחות תקופה ארוכה (שנה ומעלה) מאפשר למעסיק הפוטנציאלי שלו להבין שהוא יכול אכן לעמוד במטלות אלו.


4. הראיון: כשתגיע לראיון לתפקיד הנכסף, ירצה המעסיק לדעת מספר מאוד מצומצם של פרטים עליך:


א. האם אתה מוכן לעבוד שעות לא שגרתיות (כגון עד 22:00 בלילה כל יום)?


ב. האם אתה מוכן לעבוד שעות לא שגרתיות (כגון עד 22:00 בלילה כל יום)?


ג. האם אתה מוכן לעבוד שעות לא שגרתיות (כגון עד 22:00 בלילה כל יום)?


את כל השאר הוא כבר קלט פחות או יותר מדף קורות החיים שלך. אולי הוא ירצה קצת פירוט, אבל הדבר הכי חשוב לו יהיה המוכנות שלך לעבוד עד צאת הנשמה (כמעט). רק מי שבאמת חלם כל חייו לעבוד בפרסום ורואה את עתידו בתחום – יהיה מוכן להקריב הקרבה שכזו. ומכיוון שיש הרבה מאוד כאלה, השכר הוא בד"כ עניין שולי. ידוע מראש. מוקצב. ואין עליו ויכוח.



אחרי שנתיים בתפקיד תקציבאי (בהנחה ששרדת) במשרד אחד, אולי אפילו שניים, תתחיל לבדוק אפשרויות קידום. אמנם נכון שכל חייך חלמת להיות תקציבאי, אבל מה עושים אחרי שחלומות מתגשמים?


ישנם מספר מסלולי קידום אפשריים:


1. המסלול הטריוויאלי: מתקציבאי לתקציבאי בכיר, לסופרווייזר למנהל לקוחות. למעשה, מדובר באותה מחלקה, אותו תפקיד, רק שככל שעולים בסולם הדרגות, כך הראייה הופכת ליותר מאקרו. האחריות היא על הרבה יותר תקציבים ולקוחות. וכמובן על יותר אנשים (תחת סופרווייזר יש מספר תקציבאים, ותחת מנהל לקוחות יש מספר סופרווייזרים).


2. מסלול "המעבר אל הצד של הלקוח": זה המסלול החם. אליו מגיעים כמעט כל התקציבאים אחרי זמן מה. יש כאלה שאחרי שנה כבר רוצים "לעבור לצד של הלקוח", ויש כאלה שלוקח להם מספר שנים עד שהם מגיעים לתובנה הזו. קיימות מספר אופציות לתפקידים בצד השני:


א. מנהל פרסום – מבחינת התפקיד עצמו מדובר בתפקיד שדומה מאוד לתפקיד של תקציבאי במשרד פרסום קטן: ניהול תקציב הפרסום, תכנון מדיה, ניהול מו"מ ורכישה של המדיה, ניהול הפקות דפוס ועוד. מבחינת האחריות לרוב מדובר בטיפול בתקציבים גדולים, בדומה לתקציבים במשרדי פרסום גדולים.


ב. מנהל מרקום (marcom) – מבחינת התפקיד עצמו לרוב מדובר בהרבה מאוד עבודה שהיא BTL ולא פרסום: הפקות דפוס, הפקות אירועים, תערוכות וכנסים, ניהול אתר האינטרנט של החברה, ניראות מוצרי החברה בנקודות המכירה וכד'.


יש גם תפקיד של marcom בחברות היי-טק שהוא קצת שונה באופיו. בהיי-טק כמובן נדרשת אנגלית ברמת שפת-אם.


ג. מנהל תקשורת שיווקית – זה תפקיד שדורש נסיון רב, גם בתחום הפרסום וגם בתחומים נוספים של התקשורת השיווקית: יחסי ציבור וקידום מכירות. לרוב מדובר בתפקיד בכיר בחברה גדולה. לעיתים יש תחתיו מנהלים תחומים כגון: מנהל פרסום, מנהל יחסי ציבור, מנהל קידום מכירות והפקות אירועים וכד'.


ד. מנהל מותג – אם לתפקידים הקודמים הייתה עדיפות לתקציבאי/סופרווייזר ממשרד פרסום, הרי שלתפקידי ניהול מותג קשה מאוד להגיע מתחום התקציבאות. הסיבה הרווחת היא שהתקציבאי מנוסה בתחום מאוד מצומצם שבו עוסק מנהל מותג, ואינו בעל נסיון בתחומים אחרים כגון שיווק, יעדי מכירה, קשר לאנשי המכירות, קשר לשטח, תמחור, הפצה ועוד. יחד עם זאת, כל מקרה לגופו, ואם אתה מספיק מוכשר – תפקיד של מנהל מותג הוא בהחלט תפקיד אפשרי מבחינתך.



בהצלחה!



* הכותבת הינה מנכ"ל "בעין מקצועית", חברת השמה מקצועית לתחומי השיווק והתקשורת השיווקית, מנהלת פורום השמה וקריירה בAllmarketing ובעלת 10 שנות ניסיון בענפי הפרסום והשיווק.


לתגובות: dafnatel@013.net.il www.profeye.co.il



** תמונה: אתר https://mizbala.com

אולי יעניין אותך

 אור אזולאי
resized_pexels-photo-3811082
 שיווק
Naor
press
sodastream(4)

שתפו את הכתבה

הכתבות החמות

BOSE - מחיר מומלץ לצרכן - 1490שח צילום באדיבות המותג (1)
 גלידה נינג'ה צילום יחצ
 ביבר הררי - למייל - צלמת לילך רז(5)
בכיר בחברה גדולה שעבר אירוע מוחי חמור יזכעובד בכיר בחברת גדולה נאלץ להפסיק את עבודתו בעקבות אירוע מוחי קשה שפקד אותו. עקב האירוע החלה חברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח אובדן כושר עבודה, להעביר לו תגמולים חודשיים גבוהים. אך כעבור תקופה, ומבלי שחל שיפור במצבו של הבכיר, קבעה חברת הביטוח כי הוא יכול לשוב לעבודתו, והפסיקה באחת את תשלום התגמולים. בצר לו, פנה הבכיר לעורכת הדין לירון ביבר-הררי ממשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, אשר הגישה תביעה נגד חברת הביטוח לביהמ"ש השלום בבת ים. על פי התביעה, התובע עבר אירוע מוחי שהותיר אותו עם מגבלות רפואיות משמעותיות. הוא סובל משיתוק חלקי בפנים, הפרעות בשמיעה ובראייה, כאבים והגבלות בתנועה, חוסר שיווי משקל, נפילות וקשיי דיבור, שפגעו ביכולתו לעבוד בתפקידו הקודם ולתקשר עם הסביבה. חרף המגבלות הקשות, חברת הביטוח הכירה באובדן כושר העבודה שלו רק במשך כשנה וחצי. לאחר מכן דחתה את תביעתו להמשך תשלום התגמולים, בטענה כי מצבו השתפר והוא מסוגל לחזור לעבודה. אל התביעה צורפה חוות דעת של מומחה ברפואה תעסוקתית, אשר בדק את התובע וקבע כי הוא אינו מסוגל לשוב לתפקידו הקודם וכי הוא סובל מאובדן כושר עבודה לצמיתות. לדברי עו"ד ביבר הררי, התנהלות חברת הביטוח מנוגדת לחוזה הביטוח ונעשתה שלא בתום לב. "התובע רכש כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה, וכעת, כשהוא זקוק לתגמולים המגיעים לו על פי הפוליסה, החברה מסרבת לשלם לו", ציינה. לאחר הגשת התביעה לבית משפט השלום בבת ים, הגיעו הצדדים להסכם פשרה. על פי ההסכם, ישולמו לתובע תגמולים בסך כ- 850 אלף שקלים, הכוללים פיצוי בגין אובדן כושר עבודה והוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. כבוד השופטת אידית קליימן-בלק מבית משפט השלום בבת ים אישרה את ההסכם ונתנה לו תוקף של פסק דין. לדברי עו"ד לירון ביבר-הררי: "אני שמחה על הפשרה שהושגה בסופו של דבר, לאחר שנאלצנו להגיש תביעה נגד חברת הביטוח. הפיצוי לו יזכה מרשי ודאי יסייע לו בהתמודדות עם המגבלות הקשות שנגרמו לו בעקבות האירוע המוחי בו לקה. מקרה זה מדגיש את החשיבות העליונה של העמידה על זכויות המבוטחים מול חברות הביטוח, במיוחד כאשר אלה בוחרות להתנער מחובותיהן". עו"ד לירון ביבר-הררי https://www.biber-law.co.il / עוסקת בתביעות סיעוד וביטוח, ומייצגת מבוטחים מול חברות הביטוח השונות. היא שותפה במשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, העוסק בתביעות ביטוח, נזקי גוף ודיני עבודה.ה בפיצויי עתק לאחר מאבק ארוך מול חברת הביטוח