האם FOMO מגביל את ההצלחה שלך כמנהל/ת?

יד על הלב:

האם אתם מרגישים שאתם מצליחים למצות את ההזדמנויות שהעולם מציע לכם בכל התחומים ברמה שמספקת אתכם, לממש את מלוא הפוטנציאל שלכם ולהשיג את החיים ואת ההצלחה שאתם חולמים עליהם? או, שבאיזשהו מקום, יש לכם טעם מתמשך של החמצה והרגשה שאתם מסוגלים ליותר ושיכולתם להשיג יותר אם רק…

אני לא יכול לשמוע את התשובות שעולות לכם בראש עכשיו אבל אם אתם דומים לכ- 70% מהאנשים הבוגרים ברוב העולם אז בינכם לבינכם אתם לא באמת מרגישים מסופקים.

זה לא בהכרח רע, אבל אני רוצה להגיד לכם שזה לא אתם, זה ה- FOMO שלכם, הפחד מהחמצה.

המושג ודאי לא זר לכם. גוגל טרנדס מלמד ש- FOMO נמצא ברבעון העליון של המושגים שאנשים מחפשים בגוגל והמגמה לאורך השנים היא של ענין הולך וגובר.

פעם חשבו שמדובר בסוג של חרדה חברתית שקשורה לרשתות חברתיות ולהרגשה שאחרים נהנים יותר מאיתנו, בלעדינו. היום אנחנו יודעים שמדובר בתופעת ענק בתרבות שלנו שמשפיעה על קשת רחבה מאוד של תופעות כמו התקצרות הקשב, ההתמכרות לסמארטפונים, שיעור הגירושין, "ההתפטרות הגדולה", ועד לעליה מתמדת בשיעור הביסקסואלים והלהט"בים בכלל. רובנו מסתדר עם FOMO תוך תשלום מחירים מסוימים אבל יש אנשים ש- FOMO משבש להם לגמרי את התפקוד ויש כאלה שאפילו סובלים מ- "התקפי FOMO" שהם סוג של התקף פניקה קיצוני.

בסדרת המאמרים הזו על הצלחה עסקית בעידן ה- FOMO אני הולך לדבר אתכם על האתגרים שהתופעה הזו מציבה מול עסקים שהלקוחות שלהם, העובדים שלהם וכן, גם המנהלים שלהם, מונעים על ידי FOMO במידה משמעותית. נדבר על כל אלה, אבל במאמר הראשון בסדרה נתחיל מלמעלה: ה- FOMO של המנהלים.

מה זה בעצם FOMO?

FOMO היא נטייה רגשית מתמשכת (Affective Predisposition) לחוות חרדה או פחד ממש, כשנראה לנו שאנחנו עלולים להחמיץ חוויות והזדמנויות לקדם ולשפר את עצמנו ואת חיינו או אפילו סתם להנות. זה קורה כשאנחנו עומדים מול החלטות חשובות בתחום הקריירה או התחייבות במערכת יחסים עם בן/בת זוג מסוימים, כשכל בחירה היא גם ויתור על חלופות. זה קורה כשאנחנו מרגישים שהבחירות שכבר עשינו בתחומי חיים עיקריים אולי מגבילות אותנו ויש אפשרויות אחרות וקורצות שם בחוץ שאנחנו מחמיצים. זה קורה גם כשאנחנו בודקים את הסמארטפון שלנו לעיתים קרובות כי אולי הגיעה הודעה, כשאנחנו נוהגים ונכנסת הודעה שאנחנו מרגישים דחיפות לדעת מהי, כשאנחנו מרגישים חוסר מנוחה ומתקשים לבחור מה לעשות עכשיו, במה לטפל, מה לקדם, כשדעתנו מוסחת לעיתים קרובות מעניין לעניין, כשאנחנו מתפתים להזדמנות השקעה או למחיר מבצע שלא יחזרו. אלה דוגמאות בודדות אבל השפעת ה- FOMO המצטברת על חיינו היא אדירה. בסופו של דבר, אנחנו מרגישים שאנחנו לא משיגים מספיק, לא חווים מספיק, ובמידה כזו או אחרת מחמיצים את חיינו.

עבור רבים מאיתנו זה מעיק במיוחד כשאנחנו עוברים על הפיד שלנו בפייסבוק או צורכים תכנים במדיה חברתית ונחשפים לכל השמחות וההנאות, ההצלחות, ההספקים וההישגים של כל החברים שלנו וגם של אנשים שאנחנו לא מכירים. ובאמת, איזה סיכוי יש לנו כשאנחנו משווים את עצמנו לכולם בבת אחת, ואנחנו עושים את זה.

אני מכיר את הפחד מהחמצה היכרות אינטימית מחיי האישיים (שני גירושין, חיפושי דרך ממושכים ושינויים בקריירה, …) וגם מכיוון שהייתי הראשון לזהות את התופעה כשהחלה להתרחב במחצית השניה של שנות ה- 90, נתתי לה את שמה בעברית ובאנגלית, חקרתי אותה ופרסמתי את המאמר האקדמי הראשון בנושא בשנת 2001.

FOMO והמציאות העסקית

הפחד מהחמצה מאתגר עסקים משלושה כיוונים:

הלקוחות שלנו מונעים על ידי FOMO. אם לעסק כמו זה שאנחנו מנהלים יש לקוחות קבועים או חוזרים, בגלל הפחד מהחמצה הם חשופים במיוחד לפיתוי מתמיד של המתחרים שלנו והנאמנות שלהם למותג בשחיקה מתמדת. לקוחות פוטנציאליים מתקשים לבחור בנו ולהחמיץ אפשרויות אחרות. היום מיתוג, שיווק, ניהול חווית לקוח ושימור לקוחות צריכים לקחת בחשבון את ה- FOMO של הלקוחות.

העובדים שלנו מונעים על ידי FOMO. העובדים הקיימים, במיוחד הטובים שבהם, מרגישים שאולי יכלו להנות יותר, להתפתח יותר ולקבל יותר אם יעברו לחברה אחרת. אולי הם מרגישים שהם לא מתקדמים מספיק מהר או שהחברה שלנו לא מתקדמת מספיק מהר. העובדים שאנחנו רוצים לגייס מתקשים להתחייב לנו. גיוס עובדים, ניהול קריירות ושימור עובדים בעידן ה- FOMO דורשים גישות חדשות מותאמות למציאות הזו בשוק העבודה.

וצריך להודות שגם אנחנו, המנהלים, מונעים על ידי FOMO. בואו נדבר על זה.

שני הקטבים של FOMO בניהול

מניסיוני בעבודה עם מאות מנהלים בארץ ובמדינות אחרות על פוקוס אסטרטגי ובידול לחברה שלהם, גיליתי שה- FOMO משפיע עלינו באחת משתי דרכים שונות, שהן שני קטבים. אולי תזהו את הסימנים אצל עצמכם או אצל מנהלים אחרים בארגון שלכם ואולי אתם בין אלה שהצליחו לאזן את ה- FOMO שלהם. זה כמובן אומר שאפשר לאזן את הפחד מהחמצה ולהגיע לתפקוד יותר אופטימלי.

בקוטב האחד, שאני נתקל בו בעבודתי לעיתים קרובות יותר מאשר בשני, יש מנהלים יזמיים באופיים, שרואים ללא הפסק הזדמנויות למיזמים חדשים, ליוזמות חדשות, למוצרים ושירותים חדשים, לפלחי שוק ושווקים חדשים, להכנסת חידושים ושיפורים לעסק שלהם, … ובאופן די אוטומטי מנסים למצות את כולן. התוצאה היא סגנון ניהולי תזזיתי וחסר עקביות.

בקוטב השני, יש מנהלים שמתקשים לבחור בין חלופות אסטרטגיות שכולן נראות מבטיחות, בין שווקים ולקוחות יעד, בין הזדמנויות לחדשנות, בין מועמדים למשרות בכירות בארגון שלהם, והתוצאה היא הססנות וחוסר החלטיות.

FOMO והמנהל התזזיתי

המנהלים שהפחד מהחמצה גורם להם לניסיון תזזיתי "לרקוד בכל החתונות", מתקשים לוותר על הזדמנויות ומתפזרים. הנה כמה מההתנהגויות שאופייניות למנהלים כאלה:

  • יש להם עוד ועוד יוזמות חדשות ופרויקטים חדשים לעיתים קרובות מאוד, הם מתלהבים מהרעיון החדש או ההזדמנות החדשה ומקבלים החלטות תזזיתיות עד כדי כך שהם נוטים לזנוח מהלכים שהתחילו קודם ולוקים בחוסר עקביות.
  • הם מגיבים לכל צעד של מתחרים בהרגשה שגם הם מוכרחים להיות שם.
  • הם נוטים לחדשנות יתר, מעבר ליכולת של הארגון שלהם לאמץ וליישם או לשווק בהצלחה.
  • הם מאמצים במהירות טכנולוגיות חדשות ורואים בהן ערך עצום וגם תורות ניהול אופנתיות.
  • הם מחליטים לעיתים קרובות מדי שהדימוי של הארגון שלהם לא מספיק עדכני ומכריזים על מהלכי מיתוג מחדש.
  • הם מתקשים לשמור על עקביות אסטרטגית לאורך זמן והחברה שלהם מזגזגת.
  • המנהלים שלהם מרגישים שיש להם יותר מדי מטרות שבמקרים מסוימים הן "גם וגם וגם" וסותרות זו את זו.
  • הם מתעקשים למכור ללקוחות שלא תמיד מתאימים ולא רווחיים, כיוון שהם לא מצליחים לוותר עליהם.

בשורה תחתונה, הם מכניסים ללחץ את העובדים ואת בעלי המניות שלהם.

FOMO והמנהל המהסס

בקוטב השני יש מנהלים שלפחד מהחמצה יש השפעה משתקת עליהם.

  • הם מתקשים לבחור מיקוד אסטרטגי לעסק שלהם.
  • הם מתקשים לבחור באילו הזדמנויות להתמקד ועל איזה לוותר ולא מגיבים בזמן.
  • ם הססניים ומקבלים החלטות קשה ולאט.
  • ההרגשה בארגון שלהם היא שלעיתים ההחלטות "מתקבלות" איכשהו מבלי שמחליטים באופן מסודר.

המנהלים האלה מטריפים את הארגון בחוסר החלטיות.

אז מה עושים?

לפני הכל נדרשת כאן כנות אמיצה. אם זיהיתם שאתם נוטים לאחד מהקטבים האלה, קרוב לוודאי שהייתם יכולים להצליח יותר ממה שאתם מצליחים היום ו ה- FOMO מגביל את ההצלחה שלכם. אם הכרתם בזה, כבר עשיתם כברת דרך גדולה. המשימה הבאה היא לאזן את ה- FOMO שלכם באופן מודע ושיטתי. זה אפשרי. אני עושה את עם מנהלים כבר שנים.

הפתח לפעולה נפתח כשאתם רואים שהסכנה הגדולה ביותר של פחד מהחמצה, היא – החמצה. הניסיון למצות כל הזדמנות שנקרית בדרככם גורמת לזה שאתם לא ממצים אף הזדמנות גדולה עד הסוף. ההססנות וחוסר ההחלטיות גורמת לכך שצעדים חיוניים לא נעשים בזמן. בשני המקרים התוצאה היא החמצה וחבל.

הטיפול האפקטיבי ב- FOMO של עצמכם הוא רק הצעד הראשון. גם העובדים שלכם וגם הלקוחות מונעים על ידי פחד מהחמצה. אבל על אלה נדבר במאמרים הבאים בסדרה.

אולי יעניין אותך

 זהבי במילואים - צילום פרטי (1)
-ברכה-בעלים-שותף-חברת-MOXIE-צילום-גיל-זבלודובסקי
 נהיגה
 שמול - מנכל חברת שניר
 של 06

שתפו את הכתבה

הכתבות החמות

BOSE - מחיר מומלץ לצרכן - 1490שח צילום באדיבות המותג (1)
 גלידה נינג'ה צילום יחצ
 ביבר הררי - למייל - צלמת לילך רז(5)
בכיר בחברה גדולה שעבר אירוע מוחי חמור יזכעובד בכיר בחברת גדולה נאלץ להפסיק את עבודתו בעקבות אירוע מוחי קשה שפקד אותו. עקב האירוע החלה חברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח אובדן כושר עבודה, להעביר לו תגמולים חודשיים גבוהים. אך כעבור תקופה, ומבלי שחל שיפור במצבו של הבכיר, קבעה חברת הביטוח כי הוא יכול לשוב לעבודתו, והפסיקה באחת את תשלום התגמולים. בצר לו, פנה הבכיר לעורכת הדין לירון ביבר-הררי ממשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, אשר הגישה תביעה נגד חברת הביטוח לביהמ"ש השלום בבת ים. על פי התביעה, התובע עבר אירוע מוחי שהותיר אותו עם מגבלות רפואיות משמעותיות. הוא סובל משיתוק חלקי בפנים, הפרעות בשמיעה ובראייה, כאבים והגבלות בתנועה, חוסר שיווי משקל, נפילות וקשיי דיבור, שפגעו ביכולתו לעבוד בתפקידו הקודם ולתקשר עם הסביבה. חרף המגבלות הקשות, חברת הביטוח הכירה באובדן כושר העבודה שלו רק במשך כשנה וחצי. לאחר מכן דחתה את תביעתו להמשך תשלום התגמולים, בטענה כי מצבו השתפר והוא מסוגל לחזור לעבודה. אל התביעה צורפה חוות דעת של מומחה ברפואה תעסוקתית, אשר בדק את התובע וקבע כי הוא אינו מסוגל לשוב לתפקידו הקודם וכי הוא סובל מאובדן כושר עבודה לצמיתות. לדברי עו"ד ביבר הררי, התנהלות חברת הביטוח מנוגדת לחוזה הביטוח ונעשתה שלא בתום לב. "התובע רכש כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה, וכעת, כשהוא זקוק לתגמולים המגיעים לו על פי הפוליסה, החברה מסרבת לשלם לו", ציינה. לאחר הגשת התביעה לבית משפט השלום בבת ים, הגיעו הצדדים להסכם פשרה. על פי ההסכם, ישולמו לתובע תגמולים בסך כ- 850 אלף שקלים, הכוללים פיצוי בגין אובדן כושר עבודה והוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. כבוד השופטת אידית קליימן-בלק מבית משפט השלום בבת ים אישרה את ההסכם ונתנה לו תוקף של פסק דין. לדברי עו"ד לירון ביבר-הררי: "אני שמחה על הפשרה שהושגה בסופו של דבר, לאחר שנאלצנו להגיש תביעה נגד חברת הביטוח. הפיצוי לו יזכה מרשי ודאי יסייע לו בהתמודדות עם המגבלות הקשות שנגרמו לו בעקבות האירוע המוחי בו לקה. מקרה זה מדגיש את החשיבות העליונה של העמידה על זכויות המבוטחים מול חברות הביטוח, במיוחד כאשר אלה בוחרות להתנער מחובותיהן". עו"ד לירון ביבר-הררי https://www.biber-law.co.il / עוסקת בתביעות סיעוד וביטוח, ומייצגת מבוטחים מול חברות הביטוח השונות. היא שותפה במשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, העוסק בתביעות ביטוח, נזקי גוף ודיני עבודה.ה בפיצויי עתק לאחר מאבק ארוך מול חברת הביטוח