כיצד לזהות ולמנוע משבר תקשורתי?

חדשות לבקרים אנו עדים לדיווחים במהדורות החדשות באמצעי התקשורת המגוונים אודות אירועים שליליים המתרחשים בארגונים, חברות ו/או בהקשרים של אישי ציבור מוכרים.


הדבר היחידי המשותף לכל הדיווחים מהסוג הנ"ל היא ההגדרה של הדיווח/אירוע כמשבר תקשורתי.


משברים תקשורתיים היו תמיד ויהיו תמיד, חלק מנחלתם והתנהלותם של אמצעי התקשורת. מאז ומעולם אמצעי התקשורת היוו הגורם הדומיננטי המשפיע ביותר על מהלך האירועים וההתרחשויות בזירה המקומית, הארצית והבינלאומית.


קיימים שני סוגים של משברים תקשורתיים שכיחים: הסוג הראשון מאופיין כאירוע ומשבר תקשורתי המתרחשים בזמן אמת והפורצים בנקודת זמן מיידית, אד הוק(משבר זיהום המים המינרלים, מי עדן ונביעות). הסוג השני הנו משבר תקשורתי הנבנה עם הזמן ולא יש סממנים מוקדמים הניתנים לזיהוי(פרשת הנשיא קצב, פרשת שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון).


לדוגמא, סיפור בניית האצטדיון העירוני החדש בנתניה הנו משבר תקשורתי מהסוג השני, לאורך כל הדרך הופיעו סממנים ונקודות אזהרה, היה צריך להתייחס לטיפול התקשורתי הנלווה ולמצב התקדמות הפרויקט כמשבר תקשורתי לכל דבר.


יכולת זיהוי של המשבר בזמן אמת הנו הגורם המרכזי המשפיע ביותר בעת הטיפול בכל סוג של אירוע, אשר במהרה יכול להפוך ולהתפרץ למשבר תקשורתי רחב מימדים בהם אמצעי התקשורת מובילים את האירועים. הערכות מוקדמת למשבר תקשורתי עתידי מאפשר תכנון אסטרטגי, שליטה במסרים, מזעור הנזקים התקשורתיים והתדמיתיים של הארגון, הכנת דוברים מיומנים בתקשורת ויכולת הצגת האירוע תוך צמצום הבעיה והצגת הנתונים בצורה חיובית עד כמה שאפשר.


במקרים רבים, הזיהוי המוקדם מאפשר למנוע את קיום המשבר בתקשורת בכלל ומייצר את התנאים האופטימאליים, לתיקון הליקויים והבעיות ללא התערבות חיצונית המשפיעה על התרחשות האירועים.


גם בפרשת בניית האצטדיון בנתניה ההתייחסות וההתנהלות של העירייה לסוגיה, הייתה משנה את פני הדברים בתקשורת, אילו היו מתייחסים לנושא ומזהים את העיכוב בהתפתחות הפרויקט כפוטנציאל למשבר תקשורתי עתידי.


המאפיינים שבאמצעותם ניתן לזהות פוטנציאל להתפתחות משבר תקשורתי דורשים ערנות להתנהלות חריגה כגון: חליפת מכתבים מוגברת בנושא מסוים, שיחות טלפוניות המנסות לאתר מידע מסוים מהמערכת וכו'.


יועצי תקשורת ודוברים מיומנים המלווים באופן שוטף ארגון ו/או דמות ציבורית, נדרשים לערנות מקצועית רבה וחייבים לסגל לעצמם חיישני אזהרה רגישים במיוחד לכל המתרחש בסביבת העבודה ולהכין תוכניות מגירה נשלפות לכל צרה שעשויה לבוא.


ניהול משברים תקשורתיים מצריך, קור רוח, שליטה באירוע, יכולת איסוף מידע מהירה, ניתוח, אבחון הבעיה, בניית אסטרטגיה וטקטיקת פעולה מיטבית ואסרטיבית, המופעלת בלוגיקה חיובית לטיפול באירוע המתרחש.


המלצה חשובה ביותר, בעת הטיפול באירוע מיידי נקודתי חייב יועץ התקשורת להיות צלע אינטגראלית בצוות המטפל באירוע ובנגישות למתרחש בשטח. יש לקבוע עד כמה שניתן מקבץ מסרים אחיד שבו יצוידו ויתודרכו הדוברים המיומנים ביותר של הארגון וראש הארגון, רצוי לבחור בדמות מקצועית שתעביר את המסר. בכל מצב למרות שאמצעי התקשורת ינסו לשאול שאלות קשות ולהסיח את המרואיין מהמסר על המרואיין לדבוק במסר ולנצל את הבמה למטרותיו בלבד.


דואר אלקטרוני: eitanhr0@walla.com


*הכותב הינו יועץ אסטרטגי לתקשורת שיווקית MA-MM במנהל עסקים עם התמחות בניהול השיווק – בעלים ומנכ"ל של משרדי יחסי הציבור: איתן הרשקו ייעוץ אסטרטגי בתקשורת שיווקית. איתות – אסטרטגיות יישומיות בתהליכים ותקשורת.

אולי יעניין אותך

דרור-אורפז-קרדיט-משה-נייס
 מסך 2024-09-30 093238
dolphin logo
מחזור
friedman1
man-assembling-circuit-board-laptop07111

שתפו את הכתבה

הכתבות החמות

BOSE - מחיר מומלץ לצרכן - 1490שח צילום באדיבות המותג (1)
 גלידה נינג'ה צילום יחצ
 ביבר הררי - למייל - צלמת לילך רז(5)
בכיר בחברה גדולה שעבר אירוע מוחי חמור יזכעובד בכיר בחברת גדולה נאלץ להפסיק את עבודתו בעקבות אירוע מוחי קשה שפקד אותו. עקב האירוע החלה חברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח אובדן כושר עבודה, להעביר לו תגמולים חודשיים גבוהים. אך כעבור תקופה, ומבלי שחל שיפור במצבו של הבכיר, קבעה חברת הביטוח כי הוא יכול לשוב לעבודתו, והפסיקה באחת את תשלום התגמולים. בצר לו, פנה הבכיר לעורכת הדין לירון ביבר-הררי ממשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, אשר הגישה תביעה נגד חברת הביטוח לביהמ"ש השלום בבת ים. על פי התביעה, התובע עבר אירוע מוחי שהותיר אותו עם מגבלות רפואיות משמעותיות. הוא סובל משיתוק חלקי בפנים, הפרעות בשמיעה ובראייה, כאבים והגבלות בתנועה, חוסר שיווי משקל, נפילות וקשיי דיבור, שפגעו ביכולתו לעבוד בתפקידו הקודם ולתקשר עם הסביבה. חרף המגבלות הקשות, חברת הביטוח הכירה באובדן כושר העבודה שלו רק במשך כשנה וחצי. לאחר מכן דחתה את תביעתו להמשך תשלום התגמולים, בטענה כי מצבו השתפר והוא מסוגל לחזור לעבודה. אל התביעה צורפה חוות דעת של מומחה ברפואה תעסוקתית, אשר בדק את התובע וקבע כי הוא אינו מסוגל לשוב לתפקידו הקודם וכי הוא סובל מאובדן כושר עבודה לצמיתות. לדברי עו"ד ביבר הררי, התנהלות חברת הביטוח מנוגדת לחוזה הביטוח ונעשתה שלא בתום לב. "התובע רכש כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה, וכעת, כשהוא זקוק לתגמולים המגיעים לו על פי הפוליסה, החברה מסרבת לשלם לו", ציינה. לאחר הגשת התביעה לבית משפט השלום בבת ים, הגיעו הצדדים להסכם פשרה. על פי ההסכם, ישולמו לתובע תגמולים בסך כ- 850 אלף שקלים, הכוללים פיצוי בגין אובדן כושר עבודה והוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. כבוד השופטת אידית קליימן-בלק מבית משפט השלום בבת ים אישרה את ההסכם ונתנה לו תוקף של פסק דין. לדברי עו"ד לירון ביבר-הררי: "אני שמחה על הפשרה שהושגה בסופו של דבר, לאחר שנאלצנו להגיש תביעה נגד חברת הביטוח. הפיצוי לו יזכה מרשי ודאי יסייע לו בהתמודדות עם המגבלות הקשות שנגרמו לו בעקבות האירוע המוחי בו לקה. מקרה זה מדגיש את החשיבות העליונה של העמידה על זכויות המבוטחים מול חברות הביטוח, במיוחד כאשר אלה בוחרות להתנער מחובותיהן". עו"ד לירון ביבר-הררי https://www.biber-law.co.il / עוסקת בתביעות סיעוד וביטוח, ומייצגת מבוטחים מול חברות הביטוח השונות. היא שותפה במשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, העוסק בתביעות ביטוח, נזקי גוף ודיני עבודה.ה בפיצויי עתק לאחר מאבק ארוך מול חברת הביטוח