ממחקר מיוחד שערכה יפעת מחקרי מדיה מתקדמים עולה שהנאום של בנימין נתניהו בבר אילן קיבל חשיפה גבוהה יותר מאשר הנאום של אובמה בקהיר בעיתונות היומית.
נאום נתניהו תפס 4603 אינטשים שהם שווי ערך לחשיפה של 4 מליון ₪ לעומת הנאום של אובמה שתפס 3495 אינטשים שהם שווי ערך ל- 3.1 מליון ₪.
נתי יעקובי מנכ"ל "יפעת מחקרי מדיה" מציין, שהנאום של נתניהו זכה לסיקור מעורב יותר:
כ- 67% מהחשיפה התקשורתית של נאום נתניהו היה ניטרלי. 16% היה חיובי מובהק, ו- 17% היה שלילי מובהק.
לעומת זאת, כ- 58% מהסיקור התקשורתי של נאום אובמה היה ניטרלי. 18% היה חיובי מובהק ו- 24% היה שלילי מובהק.
דוגמאות לסיקור חיובי של נאום אובמה:
- נאום אובאמה בארה"ב – מדינות אירופה בירכו על הנאום: "עידן חדש ביחסי ארה"ב והעולם הערבי-מוסלמי"
- "נאום הפיוס – חלומו של המתווך!"
דוגמאות לסיקור חיובי של נאום נתניהו:
- כמעט 3 חודשים סירב ראש הממשלה בנימין נתניהו לדבר על "שתי מדינות לשני עמים". עד אמש/ ארה"ב: הנאום הוא צעד חשוב
- התגובות בארה"ב – אובמה: "מברך על הצעד החשוב"
דוגמאות לסיקור שלילי של נאום אובמה:
- ביקורת בימין – "אובאמה מתרפס בפני האיסלאם"
- סגנון הנאום – אובאמה בתפקיד מיס הוואי
- נאום הפיוס – "אובאמה נאיבי"
דוגמאות לסיקור שלילי של נאום נתניהו:
- "נאום נתניהו – 40 שנה מאוחר מדי "
- תגובות מימין ומשמאל על נאומו של ראש הממשלה/ הפלסטינים: "אין על מה לדבר"
- עריקאת – "נתניהו יחכה אלף שנים"
עוד עולה מהמחקר , שעיתון הארץ הוביל במספר הכתבות שסיקרו את שני הנאומים.
כ- 20% מהחשיפה התקשורתית שקיבלו שני הנאומים הכילו את הטקסט המלא או חלק ממנו, וממניין מספר התמונות עולה, כי נתניהו הופיע ב- 31 תמונות בכתבות שסיקרו את נאומו לעומת 17 תמונות של אובמה.
נתי יעקובי מנכ"ל יפעת מחקרי מדיה" מוסיף, שנאום קהיר ובר אילן עסקו בנושאים מורכבים ולכן רוב הסיקור של הנאומים היה מעורב עם הבלטה של הבעד והנגד, ולא היה חיובי או שלילי מובהק.
הדבר עליו אין עוררין הוא החשיפה המרובה שקיבלו שני הנאומים בעיתונות ביום שלמחרת, כשמונת אלפים אינטשים!"