רשתות חברתיות כגון Facebook, MySpace, LinkedIN יכולות להיות כלי מכירתי ושיווקי ממדרגה ראשונה. רשתות אלו, מכילות קשרים רבים המסודרים בקטגוריות וקטגוריות משנה, קהילות וקבוצות דיון. משתמשים יוצרים קשרים בלתי אמצעיים עם משתמשים אחרים ומקימים ביחד אשכולות של רשתות. משתמשים מצרפים עצמם או מצורפים על ידי חבריהם לרשתות וקהיליות נוספות המאורגנות סביב נושאים שונים ומגוונים כגון בריאות, נופש, פנאי, פוליטיקה אזורים גיאוגרפים ועוד.
ההבדל המשמעותי ברשתות אלו מהרשתות שקדמו להן הינה תופעת ה- "חבר של חבר". זהו מודל בו משתמשים מקיימים קשר ישיר עם חבריהם, אבל בנוסף יש להם גישה (כמעט ישירה) לחברים של החברים שלהם וכן הלאה. הקישור הזה הינו בדיוק הסיבה לקפיצת המדרגה עבור שימושים עסקיים ברשתות החברתיות. החיבורים של תחומי העניין השונים, תחומי עיסוק, קבוצות מכרים וסגמנטציה גיאוגרפית מהווה את הבסיס ליכולת של אנשי שיווק לפנות לקהלים מפולחים ביותר עם מסרים ברורים.
מיליוני משתמשים גולשים היום ברשתות חברתיות ומשתמשים בכלים הקיימים בהם לחיפוש מידע, התקשרות עם חברים וגורמים אחרים, מעלים נתונים (וידאו, תמונות) קישורים ועוד. נוכחות של הארגון בסביבה זאת, גם אם היא מסתכמת במספר לינקים המפנים לאתר הרשמי של החברה חושף את החברה למשתמשים רבים נוספים.
ישנן מספר תחומים בהם יכול ארגון להפיק תועלת ממשית מהשימוש ברשתות חברתיות:
· גיוס כוח אדם
· שיווק מוצר או שרות
· ביצוע "פרומו" וריאלי
· חקרי שוק
· הגדלת חשיפה ו- Networking
אולם מצד שני חייבים לזכור כי רשתות חברתיות אינן תומכות בכלים לביצוע אדמיניסטרציה, הגבלת הפצה, אבטחת מידע וכלים נוספים הנדרשים על מנת לאפשר לארגון להקים מערכי הגנה המפרידים בין מידע עסקי וארגוני ומידע פרטי ואישי. ולכן, חשוב לשמור על מספר כללי אצבע לשימוש נכון ויעיל ברשתות החברתיות הללו:
1. שמירה על הפרדה מוחלטת בין שימוש עסקי ופרטי
כאשר מקדמים אג'נדה עסקית, יש ליצור הפרדה ברורה של אמצעי הקשר בין המשתמש הפרטי והעסקי. המשתמש העסקי חייב להיות מוגדר עם כל אמצעי הקשר העסקיים לדוגמא כתובת מייל, מספרי טלפון, פקס, שם משתמש וכדומה. הסכנה של אי שימוש בכלל אצבע זה, הינה החפיפה הבלתי נמנעת בין רשת שהיא חברתית מטבעה ורשת של ספקים, לקוחות או שותפים בה אמור לעבור מידע עסקי בלבד.
2. שימוש בכלי אבטחת המידע ומידור של הרשתות החברתיות
למעט במקרה בו הצורך העסקי שלך הינו הפצה ויראלית למספר משתמשים רב ככול האפשר, יש לבדוק את הגבלת המידע העסקי לרשת החברתית הישירה שלך (ולא לחבר של חבר של חבר…..). לדוגמא רשת LinkedIN מבצעת הגבלה של כניסה למידע הפרטי שלך על ידי המשתמשים לחברים מקרבה ראשונה בלבד.
3. הגבלת השימוש באפליקציות המסופקות על ידי הרשתות החברתיות
אל תתקין על המחשב העסקי אפליקציות מגוונות המסופקות על ידי הרשתות החברתית לשיתוף מידע. אפליקציות אלו נועדו להקל על המשתמשים השונים בשיתוף מידע והפצתו (לדוגמא – כניסה לספריית אנשי הקשר שלך ב- Outlook). מידע עסקי זה עלול לזלוג מהארגון החוצה.
4. הצטרף לקבוצות או רשתות חברתיות בצורה זהירה ושקולה
יש הבדל משמעותי בין הצטרפות לקבוצה או תת קבוצה ברשת חברתית מקצועית כגון LinkedIN, בה הצטרפות של המשתמש לקבוצה חושף אותו בפני משתמשים נוספים מאותו תחום, ובכך מגדילה את החשיפה שלו או ארגונו בתחום מקצועי ספציפי, לבין הצטרפות לקבוצה ברשת פרטית כגון Facebook בה רשת מקצועית עסקית עלולה להתערבב עם רשת חברתית אישית וליצור זליגת מידע שלא בהכרח התכוונת לפרסם.
לסיכום:
כמו כל כלי שיווקי אחר, השימוש ברשתות חברתיות על מנת לקדם את הסטארטאפ שלך יכול להיות יעיל ובעל יחס עלות תועלת גבוה במיוחד – שכן אינו כרוך כמעט בעלויות – ובתנאי שמקפידים להמנע מזילות הפתרון אותו אתם מציעים לקהל היעד.
גם כאן, שוק המטרה צריך להיות מוגדר היטב ומראש, ולמרות שמפתה לבצע הפצה "לכל עבר" צריך לוודא שכל שימוש ברשת חברתית הינו מושקל ומותאם לצרכי הארגון, קהל המטרה שהוגדר מראש ושווקי היעד.
שימוש ברשתות חברתיות כחלק ממאמץ שיווקי כולל בפלטפורמת האינטרנט ומחוצה לה- החל מקמפיינים שיווקיים בגוגל ועד לפרסום מאמרים והפצת ידיעות בפורטלים ופורומים רלוונטיים ובעיתונות הכתובה, יהפוך את המאמץ למשתלם הרבה יותר, שכן תהליכי שיווק הופכים ליעילים יותר ככל שההתנהלות השיווקית שלך תהיה קוהרנטית יותר.
* הכותב הינו מנכ"ל משותף בחברת Xtra Mie