בכנס שנערך אתמול בקריה האקדמית אונו ודן בממצאי דו"ח אונו ובהמלצותיו , נערך פאנל בנושא תקשורת ופרסום בהנחיית ניצן חן ובהשתתפות משה קריף, נורית דאבוש, ענת סרגוסטי, יואב צור, עידן גרינבאום, אבשה שילין, דני אדינו אבבה, נזיר מג'לי.
בתחומי הפרסום והתקשורת המסחרית נמצא בנתוני דו"ח אונו 2009 ,כי כמעט ואין בתחומים אלו דריסת רגל לאקדמאיים יוצאי אתיופיה, חרדים וערבים.
בתגובה לדבריו של משה קריף, ממחברי דו"ח אונו אמרה נורית דאבוש כי בעיניה העובדה שהחוק מחייב את הזכיינים לשדר תוכניות מגזריות היא טעות. דאבוש- יו"ר מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, הוסיפה "כשנכנסתי לרשות השנייה כ-60% מהנראות הייתה של גברים אשכנזים חילוניים. עשינו שינויים". כיום יש כתבים ערבים ואתיופים בחדשות. זה לא מספיק אבל זה משהו, ואף יו"ר הרשות השנייה הוא יהודה לנקרי".
נזיר מג'לי- עיתונאי, אמר כי לדעתו: "זה לא נכון לעשות בדלנות, אני כן מחפש שותפות.. הערבים מודרו ואפילו אם היו קבוצות שרצו להשתלב לא היה להם קל. יש פה גזענות בכוונה תחילה. כשאתה ממדר קבוצה גדולה כזו של האוכלוסיה הערביה אתה מסכן את החוסן הלאומי שלך בעתיד.
ענת סרגוסטי- מנכל"ית אג'נדה, אמרה כי "שורש הבעיה היא גזענות. אנחנו בוחרים אנשים מהסוג שלנו. קל לנו לקדם את בוגרי גלי צה"ל לטלוויזיה. זו הרשת שממנה שואבים רוב כלי התקשורת את האנשים שלהם. אלו רשתות חברתיות ושם זה פועל". צריך אמרה להכשיר כתבים מקרב קבוצות אלו, כפי שעושה אגנדה"
יואב צור- עורך עיתון "מעריב" הצהיר כי הוא מבין שצריך לתת יותר ביטוי למגזר הערבי. ואף הוסיף כי הוא מוכן להרים את הכפפה, לשבת עם מחברי דו"ח אונו, ועם ענת סרגוסטי מנכ"לית אג'נדה, ולראות איך הופכים את השונות והרב- תרבותיות בארגון לנושא מהותי.
עידן גרינבאום- סגן עורך עיתון כלכליסט אמר שכדאי להסתכל רגע אחד החוצה על חיים סבן ההשקעה הגדולה ביותר שלו היא בארה'ב היא בחברת טלוויזיה ספרדית. אם זה יהיה כדאי מבחינה כלכלית, כאז גם העיתונות הרוסית והערבית, האינטרנט יעלו. גרינבאום הוסיף כי בעיניו זה עניין של זמן עד שתהיה רגולציה. "כמו שיש את אתר "פאנט" למגזר הערבי וישנם אתרי אינטרנט למגזר החרדי, כל אחד יצרוך את המידע מהמגזר שלו. ביחס לתוכן- דווקא אצלנו, הסיפור שהביא את הכי הרבה רייטינג באתר היה דרוזי מירקא שהקים סופרמרקט שמגלגל מיליונים".
אבשה שילין- שותף ומנכ"ל מגזרים אמר: "אם ימשיכו לאיים שזו עברה על החוק ימצאו תמיד תירוצים. כדי לפתור את הבעיה האמיתית צריך להסביר. הנקודה היא פסיכולוגית- העובדה שאנשים בוחרים לעבוד עם אנשים שכמותם היא הבעיה האמיתית, ואיתה צריך להתעמת. אנשים פועלים ממניעים אמוציונלים ולא רציונלים. אחר כך הם מכסים את זה עם טיעונים רציונלים.
ד"ר מיכל שפירא ראש מגמת הפרסום בקריה האקדמית אונו אמרה כי, הפרסום המגזרי הוא הזדמנות בגלל כוח הקניה העולה של קבוצות אלו. מה שמעלה את השאלה האם מדובר בגטו או בהתמחות, מה שיקבע הוא מבחן הזמן.