חמישה כובעי החשיבה של איש יחסי הציבור










מקצוע יחסי הציבור לא נחשב מקצוע עתיר חשיבה. להיפך, יחסי ציבור מקושרים עם "יחצ"נים" חסרי עכבות שממהרים "לנדנד" לכל עיתונאי מזדמן לכתוב על עניין שולי כזה או אחר והעיקר שיהיה "בגדול". המאמר הזה יציג גישה אחרת ליחסי ציבור – גישה שמבוססת על חשיבה שיטתית ורב צדדית.

זוהי אירוניה גדולה שמקצוע שמטרתו לייצר מוניטין טוב מייצר לעצמו מוניטין בעייתי במקרה הטוב וגרוע במקרה הרע. חייבים להודות שחלק גדול מאנשי יחסי הציבור הוא שתורם למוניטין הזה. רבים מהם פונים מדי יום לעיתונאים בכל הצורות האפשריות – טלפון, פקס, דואר אלקטרוני, ביקורים אישיים – עם הרבה נושאים שלא מעניינים ולא צריכים עיתונאים. התוצאה היא שעיתונאים מוצפים ללא הרף באינספור פניות מטרידות מאנשי יחסי ציבור. איך הם, שאמונים על הפצת מוניטין בכלל ומוניטין של יחסי ציבור בפרט, ייצרו ליחסי הציבור מוניטין טוב? אף אחד – לא עיתונאי ולא איש יחסי ציבור – לא אוהב שמטרידים אותו בשפע עניינים לא רלבנטיים. האם כך נראה מקצוע יחסי הציבור ? לא בהכרח. האם אפשר לעבוד אחרת? אפשר וזה אכן קורה. אז איך?

בעידן הידע והמידע, יחסי ציבור מתקדמים צריכים להסתמך על מידע, ידע, וחשיבה – הרבה חשיבה שיטתית, מתוחכמת ויצירתית.

איך נראית חשיבה כזו?
יחסי ציבור הם המאמץ השיטתי לנהל מוניטין של אנשים, חברות וארגונים. בכוונה אני אומר "ניהול מוניטין" ולא "יצירת תדמית חיובית" כי יחסי ציבור ישרים חייבים להתחיל מההנחה שאי אפשר לעשות מאדם, חברה או ארגון משהו שהוא לא. אם חברה מסוימת היא כושלת, אין טעם להציג אותה כמצליחה. בעידן שבו סודות גרעין זורמים במהירות ובשקיפות של אור, מה שאפשר לעשות עם חברה כושלת זה דווקא להודות בקשיים ובכשלים שלה תוך הארת הצדדים הנוספים – החיוביים יותר – שקיימים בה. מעבר לכך, יש לנהל מוניטין של חברה באותה רמת עומק ומורכבות כפי שמנהלים חברה. זהו ההבדל בין ניהול מוניטין לבין יצירת תדמית חיובית בכל מחיר. יותר מכך, יש חברות וארגונים כה שליליים, שעדיף לאיש יחסי ציבור לא לטפל בהם, בפרט אם יהיה שותף למערכת של הטעיה ושקרים.

זו הדרך "לנקות את השולחן" כדי להציב את יחסי הציבור על בסיס של אמינות ויושר שהם כה זקוקים לו.

אז איך מנהלים מוניטין של חברה על בסיס עתיר חשיבה? האלמנט הראשון שצריך לסלק הוא גם הקשה ביותר לסילוק כי הוא טבוע גם באופי התקשורת ובחלק מאופי השוק: אלמנט הבהילות. מהירות וזריזות הן דבר טוב, בהילות היא עניין אחר. אי אפשר לשנות מוניטין של שנים באיבחה אחת של קמפיין קצר ומבריק. אפשר וצריך להגיב במהירות על מצבים משתנים בשוק ובעיתונות. יחד עם זאת, יחסי הציבור צריכים להתבסס על הבנה יסודית מצד איש יחסי הציבור.

יחסי ציבור מפגישים בין השוק, הארגון או החברה, השיווק והעיתונות. מומחה החשיבה אדוורד דה בונו דיבר על שישה כובעי חשיבה שכל אחד מהם מייצג זווית ראייה שונה כמו עובדתית, חיובית, שלילית, רגשית, יצירתית וכוללנית. החשיבה של איש יחסי הציבור צריכה להיות מסוגלת לחבוש בצורה מלאה כל אחד מהכובעים שמייצגים את הזירות השונות שבהם הוא פועל.

הכובע של השוק
הכובע הראשון שאיש יחסי הציבור צריך לדעת לחבוש הוא הכובע של השוק. כמו שאי אפשר לנווט היטב בשטח בלתי מוכר, כך גם בניהול מוניטין באותו השטח. כשאיש יחסי ציבור חושב על השוק, עליו לענות על שאלות כמו: במה בדיוק עוסק השוק? מה גודלו? מה המגמות העיקריות בו? מי השחקנים העיקריים בשוק? מה מניע את השוק היום? מה האופנות העדכניות בו? איזו תקשורת צורך השוק הזה, באיזו מידה ובאלו צורות?

הכובע של מנהל החברה או הארגון
כשאיש יחסי ציבור מייצג חברה או ארגון הוא צריך לדעת לחבוש את הכובע של מנהל החברה או הארגון המיוצג. מיהי בדיוק החברה? במה היא עוסקת? מיהם העובדים? לאן היא חותרת ואיך? מהם המוצרים והשירותים שלה? מהן הבעיות שלה? מיהו המנהל כאדם וכמוביל של חברה? מה מטריד אותו? מה מניע אותו באופן אישי? – ומעל לכל: מהו המוניטין של החברה? זו רשימה חלקית, אבל היא מספקת את הכיוון של הידע שדרוש ואת החשיבה שיש לנקוט. איסוף ועיבוד הידע הזה הוא בסיס מהותי לעבודת יחסי הציבור.

הכובע של מנהל השיווק
יחסי ציבור הם בדרך כלל חלק מהתקשורת השיווקית בפרט ותהליך השיווק בכלל. תהליך זה כולל אלמנטים כמו פרסום, מכירות, תמחור, מיצוב, אירועים, כנסים, דיוור ישיר וכדומה. איש יחסי הציבור צריך להיות מסוגל לחבוש את הכובע של מנהל השיווק בארגון שהוא מייצג ולענות על שאלות כמו: מה היכולות והמטרות של מחלקת השיווק? למה היא זקוקה יותר מכל? מה הכי חשוב ודחוף למנהל השיווק? מיהו כאדם וכממלא תפקיד? מה המבנה של מחלקת השיווק ואיך היא עובדת?… וגם זו רשימה חלקית…

הכובע של העורך
העורך הוא שומר השער של העיתון או של ערוץ המדיה. ברוב ערוצי המדיה, הוא יקבע מה יתפרסם מתי ואיך. איש יחסי הציבור שחובש את הכובע של העורך צריך להבין עניינים כמו: מהו המיצוב של העיתון, המדור או ערוץ המדיה המדובר? מה מעניין את העורך ומה לא? איך בנויה עבודתו מול העיתונאים? לאן הוא רוצה להוביל את העיתון או את ערוץ המדיה? – בלי אלה קשה יהיה לאיש יחסי הציבור לכוון את הפרסומים המתאימים בזמן הנכון לערוץ המדיה המתאים.

הכובע של העיתונאי
כמעט מיותר לציין שאיש יחסי ציבור צריך לדעת לחשוב כמו העיתונאים שהוא עובד מולם. עליו לדעת מה מעניין את מי, מתי ובאיזה הקשר. הוא צריך לדעת באיזו סביבה העיתונאי עובד מבחינה חברתית ומקצועית ומה משפיע על העדפותיו. הוא צריך להכיר את השפה העיתונאית ואת הקונבנציות שלה, החל מכתיבת הודעה לעיתונות, כתבה ועד עריכת תחקירים ומוספים.

יחסי הציבור שנוצרים מהיכולת לחבוש ולהחליף את כל הכובעים האלה דומים יותר לתכנון אסטרטגי ולניהול ארוך טווח מאשר למירוץ בהול אחרי הכותרת של מחר. הבהילות מתחלפת בהבנה יסודית של הלקוח, של צרכיו, של העיתונות ובניהול מושכל של המוניטין.

* הכותב הינו יועץ יחסי ציבור ותקשורת שיווקית בחברת דורן תקשורת

אולי יעניין אותך

דרור-אורפז-קרדיט-משה-נייס
 מסך 2024-09-30 093238
dolphin logo
מחזור
friedman1
man-assembling-circuit-board-laptop07111

שתפו את הכתבה

הכתבות החמות

BOSE - מחיר מומלץ לצרכן - 1490שח צילום באדיבות המותג (1)
 גלידה נינג'ה צילום יחצ
 ביבר הררי - למייל - צלמת לילך רז(5)
בכיר בחברה גדולה שעבר אירוע מוחי חמור יזכעובד בכיר בחברת גדולה נאלץ להפסיק את עבודתו בעקבות אירוע מוחי קשה שפקד אותו. עקב האירוע החלה חברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח אובדן כושר עבודה, להעביר לו תגמולים חודשיים גבוהים. אך כעבור תקופה, ומבלי שחל שיפור במצבו של הבכיר, קבעה חברת הביטוח כי הוא יכול לשוב לעבודתו, והפסיקה באחת את תשלום התגמולים. בצר לו, פנה הבכיר לעורכת הדין לירון ביבר-הררי ממשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, אשר הגישה תביעה נגד חברת הביטוח לביהמ"ש השלום בבת ים. על פי התביעה, התובע עבר אירוע מוחי שהותיר אותו עם מגבלות רפואיות משמעותיות. הוא סובל משיתוק חלקי בפנים, הפרעות בשמיעה ובראייה, כאבים והגבלות בתנועה, חוסר שיווי משקל, נפילות וקשיי דיבור, שפגעו ביכולתו לעבוד בתפקידו הקודם ולתקשר עם הסביבה. חרף המגבלות הקשות, חברת הביטוח הכירה באובדן כושר העבודה שלו רק במשך כשנה וחצי. לאחר מכן דחתה את תביעתו להמשך תשלום התגמולים, בטענה כי מצבו השתפר והוא מסוגל לחזור לעבודה. אל התביעה צורפה חוות דעת של מומחה ברפואה תעסוקתית, אשר בדק את התובע וקבע כי הוא אינו מסוגל לשוב לתפקידו הקודם וכי הוא סובל מאובדן כושר עבודה לצמיתות. לדברי עו"ד ביבר הררי, התנהלות חברת הביטוח מנוגדת לחוזה הביטוח ונעשתה שלא בתום לב. "התובע רכש כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה, וכעת, כשהוא זקוק לתגמולים המגיעים לו על פי הפוליסה, החברה מסרבת לשלם לו", ציינה. לאחר הגשת התביעה לבית משפט השלום בבת ים, הגיעו הצדדים להסכם פשרה. על פי ההסכם, ישולמו לתובע תגמולים בסך כ- 850 אלף שקלים, הכוללים פיצוי בגין אובדן כושר עבודה והוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. כבוד השופטת אידית קליימן-בלק מבית משפט השלום בבת ים אישרה את ההסכם ונתנה לו תוקף של פסק דין. לדברי עו"ד לירון ביבר-הררי: "אני שמחה על הפשרה שהושגה בסופו של דבר, לאחר שנאלצנו להגיש תביעה נגד חברת הביטוח. הפיצוי לו יזכה מרשי ודאי יסייע לו בהתמודדות עם המגבלות הקשות שנגרמו לו בעקבות האירוע המוחי בו לקה. מקרה זה מדגיש את החשיבות העליונה של העמידה על זכויות המבוטחים מול חברות הביטוח, במיוחד כאשר אלה בוחרות להתנער מחובותיהן". עו"ד לירון ביבר-הררי https://www.biber-law.co.il / עוסקת בתביעות סיעוד וביטוח, ומייצגת מבוטחים מול חברות הביטוח השונות. היא שותפה במשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, העוסק בתביעות ביטוח, נזקי גוף ודיני עבודה.ה בפיצויי עתק לאחר מאבק ארוך מול חברת הביטוח