"האגודה לזכות הציבור לדעת" מסכמת את שנת 2012

במהלך השנה החולפת הוגשו ל"אגודה לזכות הציבור לדעת" כ- 550 תלונות על ידי הציבור הרחב, כנגד אמצעי התקשורת השונים, כך עולה מסיכום נתוני 2012 שנערך באגודה.


במקום הראשון והמפוקפק "קול ישראל" עם 147תלונות.


מירב התלונות נגד קול ישראל הוגשו בעקבות התבטאויות שונות של שדרנים ומגישי תוכניות אקטואליה וטענות על חוסר איזון והבעת דעה אישית .


במקום השני במספר התלונות שהוגשו לאגודה נמצא ערוץ 2 עם131 תלונות. זוהי ירידה לעומת השנה שעברה,בה קטף ערוץ 2 את המקום הראשון, בזכות התלונות על ה"תרגום" של יונית לוי את נאום ראש הממשלה בקונגרס (81 תלונות). אז התחייב יו"ר הרשות השנייה לטפל במקרה, אולם לא נעשה דבר.


למקום השלישי במספר התלונות הגיע הרדיו האזורי עם 79תלונות, כאשר כמעט 70% מתוכן הופנו נגד התבטאויותיו של השדרן נתן זהבימ"רדיו ללא הפסקה 103FM".


רק לאחרונה התבשרנו כי התחנה תיקנס ב- 80,000 ₪ בגין ניבולי הפה של זהבי. כמו כן, כחלק ממלחמתה בתופעה, הרשות השניה החליטה על ניסוח קוד אתי עבור שדרני רדיו אשר יגדיר את האסור והמותר בשידור. "האגודה לזכות הציבור לדעת" תיקח חלק בעיצוב קוד זה.


במקום הרביעי, כמו בשנה שעברה, ערוץ 1 עם 43 תלונות.


מבין אתרי האינטרנט, מרבית התלונות הוגשו נגד Ynet(18) ובפער מ- מאקו(7), nrg (6), walla (6) ו- "נענע 10" (2).


ב"לדעת" מסבירים כי ההפרש העצום בשיעור התלונות בין גופי השידור לבין אתרי האינטרנט נובע בעיקר מכך שלגופי השידור ישנם נציבי תלונות ממונים על פי חוק ובעלי סמכויות (למעט גל"צ, שמעמדו של הממונה שם וולונטרי) ואילו אתרי האינטרנט הפרטיים, אינם נתפסים ככאלה שיש להם עניין להתייחס לפניות הציבור.


עוד מציינים ב"לדעת" בצער את העובדה, כי סמכויותיו של הנציב ברשות השניה אינן חלות על אתרי האינטרנט של הזכייניות,על אף שבפועל ישנו קשר הדוק בין הפעילות המשודרת של הזכייניות, לבין זו שבאינטרנט.


האם כל תלונה זוכה לתשובה? לא בהכרח


"האגודה לזכות הציבור לדעת" בדקה גם את מידת הטיפול שמקבלות הפניות ע"י נציבי תלונות הציבור בגופי השידור. כאמור, ברשות השידור וברשות השנייה נציבים אלו פועלים על פי חוק. בגלי צה"ל הממונה הינו וולונטרי ללא מעמד, חובות או סמכויות והוא למעשה אחד מהמגישים בתחנה, אולם קיימת המלצה על שולחן ועדת הכלכלה בכנסת להסדיר את מעמדו בחקיקה הצפויה לגל”צ.


רשות השידור, קיבלה באמצעות "לדעת" 190 פניות השנה, אולם כ- 48%! מתוכן טרם נענו. יש לציין כי ביוני השנה נכנס לתפקידו נציב קבילות ציבור חדש ברשות השידור,מר דדי מרקוביץ, אשר החליף בתפקידו את אלישע שפיגלמן. ייתכן כי החילופים פגעו ברצף המענה לפניות.


הרשות השנייה קיבלה 190 תלונות באמצעות האגודה ועד כה 35%מתוכן טרם זכו לתשובה.


ואחרון (חביב?) הממונה על פניות הציבור בגלי צה"ל אשר בחודש האחרון נחפז לתקן ולהשלים תשובות לתלונות רבות אשר חיכו לתשובה במשך חודשים ארוכים ובכך שיפר את אחוז אי המענה שלו ל- 20% בלבד.


פרופ' אלי פולק, יו"ר האגודה: “לא כל מענה לתלונה הוא מספק, ולא פעם אנו או המתלונן מצויים במחלוקת עם האומבודסמן, אולם מענה לפונים הינו המינימום הנדרש וההכרחי. לנציב יש הגדרות מצומצמות למצבים בהם הוא רשאי לא להשיב, אולם גם אז מחובתו לנמק לפונה מדוע לא יטפל בתלונה. אנו מקווים כי הממונים בגופי השידור ייקחו לתשומת ליבם את הממצאים".


אולי יעניין אותך

Disney100
alon-loria(6)
pexels-pixabay-48148(3)
podcast10
dismey1
gadi1

שתפו את הכתבה

הכתבות החמות

BOSE - מחיר מומלץ לצרכן - 1490שח צילום באדיבות המותג (1)
 גלידה נינג'ה צילום יחצ
 ביבר הררי - למייל - צלמת לילך רז(5)
בכיר בחברה גדולה שעבר אירוע מוחי חמור יזכעובד בכיר בחברת גדולה נאלץ להפסיק את עבודתו בעקבות אירוע מוחי קשה שפקד אותו. עקב האירוע החלה חברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח אובדן כושר עבודה, להעביר לו תגמולים חודשיים גבוהים. אך כעבור תקופה, ומבלי שחל שיפור במצבו של הבכיר, קבעה חברת הביטוח כי הוא יכול לשוב לעבודתו, והפסיקה באחת את תשלום התגמולים. בצר לו, פנה הבכיר לעורכת הדין לירון ביבר-הררי ממשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, אשר הגישה תביעה נגד חברת הביטוח לביהמ"ש השלום בבת ים. על פי התביעה, התובע עבר אירוע מוחי שהותיר אותו עם מגבלות רפואיות משמעותיות. הוא סובל משיתוק חלקי בפנים, הפרעות בשמיעה ובראייה, כאבים והגבלות בתנועה, חוסר שיווי משקל, נפילות וקשיי דיבור, שפגעו ביכולתו לעבוד בתפקידו הקודם ולתקשר עם הסביבה. חרף המגבלות הקשות, חברת הביטוח הכירה באובדן כושר העבודה שלו רק במשך כשנה וחצי. לאחר מכן דחתה את תביעתו להמשך תשלום התגמולים, בטענה כי מצבו השתפר והוא מסוגל לחזור לעבודה. אל התביעה צורפה חוות דעת של מומחה ברפואה תעסוקתית, אשר בדק את התובע וקבע כי הוא אינו מסוגל לשוב לתפקידו הקודם וכי הוא סובל מאובדן כושר עבודה לצמיתות. לדברי עו"ד ביבר הררי, התנהלות חברת הביטוח מנוגדת לחוזה הביטוח ונעשתה שלא בתום לב. "התובע רכש כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה, וכעת, כשהוא זקוק לתגמולים המגיעים לו על פי הפוליסה, החברה מסרבת לשלם לו", ציינה. לאחר הגשת התביעה לבית משפט השלום בבת ים, הגיעו הצדדים להסכם פשרה. על פי ההסכם, ישולמו לתובע תגמולים בסך כ- 850 אלף שקלים, הכוללים פיצוי בגין אובדן כושר עבודה והוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. כבוד השופטת אידית קליימן-בלק מבית משפט השלום בבת ים אישרה את ההסכם ונתנה לו תוקף של פסק דין. לדברי עו"ד לירון ביבר-הררי: "אני שמחה על הפשרה שהושגה בסופו של דבר, לאחר שנאלצנו להגיש תביעה נגד חברת הביטוח. הפיצוי לו יזכה מרשי ודאי יסייע לו בהתמודדות עם המגבלות הקשות שנגרמו לו בעקבות האירוע המוחי בו לקה. מקרה זה מדגיש את החשיבות העליונה של העמידה על זכויות המבוטחים מול חברות הביטוח, במיוחד כאשר אלה בוחרות להתנער מחובותיהן". עו"ד לירון ביבר-הררי https://www.biber-law.co.il / עוסקת בתביעות סיעוד וביטוח, ומייצגת מבוטחים מול חברות הביטוח השונות. היא שותפה במשרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, העוסק בתביעות ביטוח, נזקי גוף ודיני עבודה.ה בפיצויי עתק לאחר מאבק ארוך מול חברת הביטוח