מסקנה אחת ברורה עלתה בסיומו של יום העיון שערכה לאחרונה קבוצת דורן תקשורת ללקוחותיה בנושא "מפת התקשורת החדשה בעידן האינטרנט" והיא, שבעצם קשה עדיין לחזות כיצד ייראה עולם העיתונות בעתיד. אולם דבר אחד היה כן ברור – שעומד להתחולל כבר בעתיד הקרוב שינוי עצום באופן בו אנשים יצרכו חדשות ומידע.
בכנס התקיים פאנל רב משתתפים בהנחיית זיו מנדל מנכ"ל משותף בחברת ג'ון ברייס הדרכה. לקחו בו חלק מצד אחד, אנשי העיתונות "הקונבנציונלית" – דודי גולדמן – כתב המחשבים של "ידיעות אחרונות", אורי אלוני – כתב בקבוצת "אנשים ומחשבים". ומצד שני, נציגי העיתונות המקוונת: גדי שמשון – עורך "נענע", ניצה עזר – עורכת מדור המחשבים באתר סיון ובוואלה", איתן אבריאל – עורך בפועל של ביזנס נט – חברת מדיה חדשה מקבוצת "הארץ", וד"ר הנרי מורגנשטיין, מומחה לשיווק ופרסום באינטרנט.
כבר מהרגע הראשון הסתמן וויכוח בין המשתתפים (מגמה שהמשיכה גם בהמשך הדיון) בנוגע להיקפה וחשיבותה של העיתונות באינטרנט, שחידדה את הבדלי ההשקפות בין דוברי העיתונות הקונבנציונלית לעיתונות המקוונת. להלן ציטוטים נבחרים מדברי המשתתפים בפאנל:
דודי גולדמן, ידיעות אחרונות: "הצרכן הסופי רוצה לקבל את הסיפורים המעניינים והחמים, אבל ברור כי אם זה לא יופיע בתקשורת העיקרית, כלומר, ידיעות-אחרונות וערוץ 2, אז זה כאילו לא קרה. עיתוני האינטרנט עדיין לא מספקים את מה שצרכן התקשורת מעוניין לקבל. הקוראים רוצים לקבל פרשנויות על מה כדאי לקנות ואיפה, מה הכי זול, איפה יש דילים טובים וכדומה. את כל המידע הזה, עיתוני האינטרנט פשוט לא מספקים".
אורי אלוני, אנשים ומחשבים: "מי שמנסה לנבא מה יקרה בתחום התקשורת צריך הרבה אומץ. מניסיון, מה שחשבנו שיתגשם, בסופו של דבר נפל וגם להיפך. העיתונות תמשיך להתקיים במתכונתה הנוכחית, כל עוד יהיה לנו זמן פנאי ונוכל לקחת את העיתון איתנו למיטה או לכל מקום אחר".
גדי שמשון, נענע: "נכון לעכשיו, עדיין אין לנו מסה קריטית של צרכני אינטרנט, אבל אין ספק שעוד תהיה. אז נגיע למה שקורה כבר היום בארה"ב בה אנשים פותחים את האינטרנט כדי להתעדכן בזמן אמת במה שקורה. בישראל קיימת עדיין בעיית תשתית המקשה על השימוש באינטרנט לעומת תשתיות חדישות וזולות יותר המותקנות כבר בארה"ב".
איתן אבריאל, ביזנס נט : "עדיין אין לנו בארץ עיתונות מקוונת. עיתונים כמו 'הארץ' ו'גלובס' שהיו הראשונים בהקמת אתרי אינטרנט מביאים את המהדורה המודפסת לאינטרנט, אך זו עדיין אינה עיתונות אינטרנט המתעדכנת בחדשות השוטפות 24 שעות ביממה. עיתונות מקוונת תהיה רק כאשר עיתונאים רציניים יגיעו לאינטרנט. בעתיד תהיה לנו עיתונות באינטרנט שאף תשפיע על הבורסה ונוכל לקבל קישורים (לינקים) לפרשנויות או לידיעות קודמות בנושא".
שאלה: האם יהיה הבדל מבחינת התכנים של העיתונות כפי שאנו
מכירים כיום לבין מה שנקבל באינטרנט בעתיד?
ניצה עזר, סיוון ווואלה: "הצורה שהאינטרנט יגיש את החדשות תהיה שונה לחלוטין מזו של העיתון. אתרי החדשות יהיו, כמו שהמגמה מתחילה כבר בחו"ל – קישורים לכל ידיעה לצורך הרחבה או פרשנות, אינטראקטיביות, כלומר אפשרות לקוראים גם להגיב ישירות, שילוב של קול ווידיאו ועוד. אנשים לא יקראו את הידיעות אלא יסרקו אותן ויבחרו מה מעניין אותם לקרוא כאשר הם יוכלו להרחיב בכל נושא".
גדי שמשון, נענע: "צריך לזכור כי קהל היעד של האינטרנט הוא מאוד 'סקסי' מבחינת הפוטנציאל הפרסומי שלו. מדובר בשכבה מבוססת כלכלית ומשכילה בעיקר שכדאי לכוון אליו מאמצים פרסומיים ושיווקיים. לכן אין ספק שנראה הרבה יותר פרסומות באינטרנט".
ד"ר הנרי מורגנשטיין: "בעתיד ייווצר קשר ישיר בין הצרכן לבין המדיה, זאת לעומת כלי תקשורת ההמונים של היום בהם אין אינטראקציה. החדשות יהיו מכוונות אליך – אתה תחליט איזה סוג ידיעות וכתבות מעניינות אותך. זה יהיה עולם של שילוב יכולות טכנולוגיות עם עולם התוכן. אפילו טיים וורנר הבינו שאי אפשר להיכנס לאינטרנט בלי ספק אינטרנט גדול ולכן התחברו לאמריקה און ליין".
גדי שמשון, נענע: "זו פעם ראשונה בתולדות התקשורת ההמונית שבה נוצר קשר ישיר עם הצרכן. ברגע שאני מספק לו כאתר חדשות באינטרנט ידיעות, זה לא יהיה חכם עסקית 'לעבוד' עליו. אהיה חייב לשמור על אמינות גבוהה".
אורי אלוני: "המרכיב הבסיסי ביותר שישתנה הוא מרכיב הזמן. אנשים יוכלו לקבל חדשות מכל מקום ובכל זמן ואני, כעיתונאי, אתמודד עם אתרי החדשות האחרים כדי לצאת עם הידיעה כמה שיותר מהר לפני שהאחרים ישיגו אותי".
כיצד תשפיע עיתונות האינטרנט על יועצי התקשורת
ואנשי יחסי ציבור, ועל עבודתם עם העיתונות?
איתן אבריאל, ביזנס נט: "להערכתי, כמו שבעיתונות הכתובה 'ידיעות אחרונות' ניצח, כך ינצחו גם כמה אתרי חדשות באינטרנט ואז תהיה להם את אותה מערכת היחסים כמו היום עם אנשי יחסי הציבור. בסופו של דבר, ההגיון יחזור לשלוט – במקום בו יש עיתונות רצינית וטובה שם אנשים יבואו למצוא חדשות. כמובן שגם מרכיב הזמן יהפוך באינטרנט למהותי וקריטי לעיתונאי הרבה יותר".
ניצה עזר, סיוון ווואלה: "חשוב לא להתייחס לאינטרנט כאל עיתונות מסוג ב'. כעורכת באינטרנט, אני לא רוצה לקבל ידיעות אחרי שכבר התפרסמו בעיתונים אחרת פשוט לא אפרסם".
גדי שמשון, נענע : "כעורך עיתון לשעבר, אין ספק שהשינוי הגדול יהיה מבחינת רוחב הידיעות ויכולת פרסום ידיעות. נושא הגרפיקה הוא קריטי בעיתונות המודפסת והרבה פעמים קורה שידיעות, ואפילו חשובות נחתכות משיקולי עריכה גרפית או שידיעות פחות חשובות נכנסות בגלל שמתפנה מקום וצריך למלא אותו. כל זה הופך ללא רלוונטי באינטרנט. כאן יש מקום להכל ללא קיצוצים. מרכיב המקום הוא מרכיב שבאינטרנט לא צריך להתמודד איתו".
דודי גולדמן, ידיעות אחרונות: "אני נעזר הרבה במשרדי יחסי ציבור. אני חושב שתפקידם יעלה בכל מה שקשור לסיוע בכתבות רוחב על נושאים שונים. הם מכירים את האנשים בתחום ויודעים לכוון את העיתונאי אל מקורות המידע הרלוונטיים".
זיו מנדל, שאף הוא תרם לוויכוח (בעיקר מבחינת המוראל), סיים את הדיון המעניין באנקדוטה חביבה: מה היה קורה אילו היו ממציאים את האינטרנט לפני העיתון? אז היו אומרים: "תראו איזו המצאה נהדרת! אפשר לקחת את המידע לכל מקום – לשירותים, למיטה ולעשות איתו מה שרוצים…"
אז אולי הכל שאלה של מה בא קודם?
הכותב הוא יועץ תקשורת שיווקית בחברת דורן תקשורת – gil@doran.co.il |
|
הפודקאסט
