קיץ 2014 הציג מיני מהפכה, שעברה מתחת לרדאר, בכל הנוגע למודעות התקשורתית של ארגוני הטרור הפלסטינים. במהלך צוק איתן חידדו ראשי חמאס את הציניות התקשורתית לכדי שלמות, והציגו מודעות מרשימה ללוח הזמנים התקשורתי בישראל, כזו שלא הייתה מביישת אף יועץ תקשורת בכיר. כאשר התחיל משחק מונדיאל בעל רייטינג רב (העונה של זגורי אמפריה נגמרה עוד לפני המלחמה), שוגרו טילים לרחבי הארץ בכדי לחדור לשידור. בשעות הבוקר, ממש עם דיווחי החדשות, הגיע עוד טיל, וכמובן – כל ערב, ישר עם תחילת מהדורת החדשות של 20:00, שוגרו טילים רחוק ככל הניתן, אם פגעו בדרום היה דיווח קל במהדורות הטלוויזיה, אם הגיעו עד תל אביב כבר התקיים דיון בנושא באולפן. התראות הפוש של אתרי החדשות שברו שיאים במקביל, והחלו לפמפם לישראלים 10-20 התראות חירום ביום על שיגור, יירוט ונפילת טילים באזור המרכז. כל זאת עוד לפני שהזכרנו את השימוש ברשתות החברתיות, שם זמזמו מאות אלפי יהודים לאורך כל צוק איתן את להיט החמאס "תקוף תעשה ביגועים".
המגמה הזו לא נעלמה גם בגל הטרור הנוכחי. כאשר מביטים בזמני הפיגועים לאורך השבועות האחרונות רואים כי הוא הרבה יותר מאורגן ממה שנדמה מהדיווחים היבשים ומטענות גורמי הבטחון להיעדר יד מכוונת למרבית האירועים. הרוב המוחלט של הפיגועים מתבצע בשעות הבוקר או לקראת מהדורות החדשות של הערב. סטטיסטית, מסתבר שקשה מאוד להידקר על ידי מחבל באחת בצהריים, אבל בין 4 ל-8 בערב בהחלט צריך להיזהר. לזמנים האלו יש חריגה מפתיעה, בזמני השבת. טרור "היחידנים" ממש מתחשב בשבת היהודית. בשישי בין 12 עד 5 (לקראת כניסת השבת) כמות האירועים הביטחוניים מגיעה לשיא, הרי בכול זאת יש הכי הרבה רייטינג במהדורות שישי, ואז כמעט ולא מתקיימים אירועים ביטחוניים עד צאת השבת, אך עם החזרה של מהדורות בשבת בלילה, חוזרים הפיגועים. (על פי נתונים של מחקר מאת נחמיה גרשוני)
מטרת הטרור הינה לזרוע פחד בלבבות ולקדם אג'נדה. הרי אם מחבל היה מעוניין רק להרוג יהודים, הוא היה רוצח בסתר ובורח כמו מתנקש. אך מטרת הטרור נעה הרבה מעבר לרצח של יהודים, מטרת הטרור היא להפחיד את תושבי ישראל היהודים, להפחיד בכדי לקדם אג'נדה. אותם "יחידנים" המבצעים פיגועים יודעים את המטרות שלהם, למעשה, אני בטוח כי אם היה דובר לטרור היחידני הוא היה מעדיף לסגור אייטם על פיגוע מבלי לרצוח איש! אבל התקשורת הישראלית לא מדווחת על אירועים שלא מתרחשים במציאות.
המפגעים "היחידנים" השכילו ללמוד באורך פלא את הזמנים הטובים ביותר לבצע פיגועיםבכדי לקבל תקשורת איכותית. הרי למה לבזבז פיגוע בשתיים בצהריים כאשר ניתן לבצע אותו לקראת המהדורה המרכזית? למה להרוג יהודים בשבת כאשר ניתן להרוג אותם בצאת השבת, כאשר כל היהודים חוזרים לקרוא חדשות?
תופעה מוזרה ומעניינת נוספת הינה מיקום הפיגועים, אותם מפגעים "יחידנים" נוסעים לרוב מרחק גדול בכדי לבצע את הפיגוע בעיר ספציפית. אותו מפגע "בודד" מתחיל לרוב את מסעו בדרך לרצח במזרח ירושלים, מה מוביל אותו להגיע עד עיר ספציפית כגון באר שבע, עפולה, רעננה, פתח תקווה או כל עיר אחרת אשר חוותה פיגוע נוראי? מהר מאוד הבינו בצד השני כי סכינים ואבנים ביהודה ושומרון לא משיגים את אותו אפקט בתקשורת כמו פיגוע בעיר בתחומי הקו הירוק. אבל למה לפגוע רק בתל אביב וירושלים? בשביל להשיג את אפקט הפחד הגדול ביותר ואת מירב האייטמים יש לתקוף במספר גדול של ערים. שני פיגועים בירושלים משיגים כותרת אחת, פיגוע בירושלים וברעננהשווים כבר מהדורה שלמה.
מתוך הניתוח שבוצע על הפיגועים באינתיפאדה הנוכחית (שממתינים לסיומה יותר מאשר ממתינים לעונה החדשה של זגורי אמפריה), ניתן להסיק שכלי התקשורת המרכזיים צריכים לנהוג באחריות ובאיפוק רב יותר בהיקפי הסיקור שהם נותנים לפיגוע טרור, למרות הערך האינפורמטיבי שלהם. אם היעד של הטרור הוא להשיג את מירב הסיקור התקשורתי בישראל, על התקשורת למנוע ממנו להשבית את סדר היום של המדינה.
עניין נוסף אשר נמצא בגדר נקודה למחשבה הינה השאלה – האם גל הפיגועים יותר מתוכנן ממה שנדמה לציבור? כרגע נדמה כי אף אחד לא בוחן את העובדה שאולי יש יד מכוונת מאחורי הפיגועים עקב הביצוע העממי שלהם. אך האם אותם מחבלים בודדים במקרה בוחרים בצורה כל כך מושכלת את מיקומי הפיגועים? האם אותם מחבלים היו בוחרים בעצמם את זמני הפיגוע בצורה כל כך נכונה תקשורתית? ואולי בעצם לגורמים בצד הפלסטיני משתלם כי נאמין שלפיגועים אין יד מכוונת?
אני בכלל לא בטוח שהתשובות הללו ברורות, אך הגיע הזמן לקיים דיון בסוגיה ובהשלכות שלה.
תום כהן הוא יועץ תקשורת במחלקה העסקית של בן חורין אלכסנדרוביץ' וכותב בבלוג אינסרט