הזמן: עידן הקרח. המקום: מיי ספייס, אחת הזירות המתוקשרות בעולם ובעצם אחת מהרשתות החברתיות הבודדות. זוכרים את הזמן הזה? כנראה שלא.

לצערה של מיי ספייס פייסבוק נכנסה לתמונה וגרמה להעלמותה. פייסבוק, שהתחילה כרשת חברתית נישתית ואמורה היתה לתת מענה לסטודנטים גדלה וגדלה וגדלה, ורכשה את אינסטגרם. אפליקציה חברתית להצגת תמונות. זמן מה לאחר מכן, טוויטר, גם היא רשת חברתית לא פראיירית בכלל – משיקה אפליקציה חברתית להצגת סרטונים קצרים – ואינסטגרם, אחריה. ועכשיו, עולה השאלה, מה יקרה לאינטסגרם?

על פי מחקרה של חברת unruly כמות הציוצים סביב אפליקציית Vine של טוויטר, המתחרה של אינסטגרם- הוכפלו תוך חודשיים, עוד עולה מהמחקר שהמספר הממוצע של ציוצים בטוויטר שמכילים לינקים של ווין בחודש יוני עומד על 9 לכל שנייה (באפריל 5 לשנייה).

אז אמנם אפשר לטעון שמדובר בזירה מכורה מראש ולכן המחקר בעייתי ובכל זאת, עם מגמות וסטטיסטיקות אי אפשר להתווכח, vine, מצליחה לייצר באזז משמעותי, דבר שהמותגים הגדולים מתחילים לשים לב אליו.

כך למשל דאנקין דונאטס היו בין המותגים הראשונים שניצלו את הפלטפורמה, וערכו תחרות בויין בה לקוחות היו צריכים להראות את הרעננות של הקפה הקר שלהם באמצעות וידאו בן 6 שניות בויין, כשכל יום הם חילקו כרטיסי גיפטקארד בשווי 100 דולר לדאנקין דונאטס.

האם מדובר במסר מאיים לאינסטגרם? האם המותגים הגדולים יעדיפו את vine על פניה? ימים יגידו.

השאלה שעולה מהחדירה של vine ומההעתקה של אינסטגרם היא בעצם נורא מעניינת, איך מייצרים רשת חברתית חדשה בזמן שיש לך מתחרה מצליח?

הרי, זה הצליח לפייסבוק שהפילה את מיי ספייס. ויתרה מזאת, האם רמת הסיכון ביצירת רשת חברתית חדשה – היא משמעותית?

התשובה לשאלה הזו נורא פשוטה: נישות. שכן להבדיל מהעידן הפרה היסטורי שדיבר על מלחמות ענקים, היום רשתות חברתיות חדשות הן ברות קיום רק כשהן פונות לקהל נישה. וזו אגב בדיוק הסיבה שגוגל פלוס נחשבת לכישלון, כי היא רצתה להיות כמו פייסבוק. רוצים דוגמאות? בבקשה. "פייסבוק הרוסית", black planet (רשת חברתית לאפרו אמריקאים), גם טוויטר מכוונת לקהל נישה (קהל שכותב מספר מועט של מילים), כל אלו ועוד.

תומר חן הוא המייסד של המכללה לשיווק סלולרי ומלווה מגוון בעלי עסקים בזירת הסלולר במסגרת הדרכות קבוצתיות או מתן שירות פרטני