הפודקאסט
המאמר פורסם בידיעון Trends-News.com
האם מתקרב היום שבו היוטיוב ייקח את מקומם של ערוצי הטלביזיה? נראה שזוהי המגמה החדשה המתרחשת ממש עתה מול עינינו. שכן, כפי שמציג זאת הניו יורק טיימס, היוטיוב מחולק היום לערוצי ממש כמו ערוצי הטלביזיה, הכוללים בין השאר את חדשות ABC, קמפיין הבחירות של אובמה, וערוצים נוספים. כך פתאום הופך היוטיוב מפלטפורמת ווידיאו שעד לפני זמן קצר היוותה מישמש של תכנים, אישיים, מקצועיים ומסחריים, למדיה מאד מסודרת, שניתן באמצעותה לצפות בסרטים, סדרות, חדשות וכמובן גם באותם תכנים אישיים ומסחריים שהיוו את תחילת דרכו של היוטיוב. כל זאת יכול כבר היום להגיע אל מסך הטלביזיה הענק שבביתנו, באמצעות הקונספט המחבר בין האינטרנט למסך הטלביזיה.
מאחורי מהלכים אלה עומד גוגל, שיוטיוב שייך לו, ועל פי הניו יורק טיימס צפויה היום הודעה של מנהליו על הוספה של עוד 50 ערוצים מקוריים, ל 100 הערוצים הפועלים כבר במסגרתו. אך בעולמנו התחרותי עומד להתרחש קרב ענקים על השליטה בתכנים שנצפה בהם גם של ענקי המדיה אמזון, נטפליקס ו HULU שהחלו עתה לייצר תכנים מקוריים למנויים שלהם, ובכך גם הם עוברים משלב הפלטפורמה לשילוב האמור לנצח של התכנים. על פי הנתונים, צופים מידי שבוע כמיליון בני אדם בתכנים של 25 ערוצים מקוריים של יוטיוב, וזאת כשנה לאחר השקתם, ובחתך אחר, מספר שעות הצפייה ביוטיוב קפץ השנה מ 3 מיליארד ל 4 מיליארד שעות בכל חודש.
פרשנות העורך: חשבתם שהמדיה המודפסת נמצאת בצרות? צדקתם. אבל קרב עז יותר מתרחש עתה בין ערוצי הטלביזיה המוכרים לכולנו לבין ערוצי התוכן האינטרנטי, בפלטפורמה זו או אחרת. מגמה זו הופכת את הרגולציה, ובמיוחד בארץ, לחסרת ערך ושיניים, שכן כאשר אנו צופים על גבי מסך הטלביזיה בתכנים אינטרנטיים אין לרגולטור כל יכולת שליטה עליהם. אך זוהי הבעיה הקטנה ביותר, שכן הרגולציה הפכה זה מכבר לישות אנכרוניסטית. השינוי העיקרי הוא במודלים העסקיים, וכך ממש כמו במדיה המודפסת העוברת לאינטרנט, כך גם כאן, מה שייקבע את המנצח במאבק בין ערוצי הטלביזיה, והפלטפורמות האינטרנטיות, הוא בראש וראשונה התוכן, אך גם היכולת השיווקית/מיתוגית של כל אחד מהמתחרים ליצור את אותה תהודה ייחודית שתמשוך את הצופים אל הפלטפורמה שלו.
