העבירו עליכם ביקורת בפייסבוק. קחו נשימה עמוקה וקראו מה עליכם לעשות

איך החוצפן הזה מעז לכתוב לי שאני טועה, ועוד בפייסבוק לעיני כל החברים בקבוצה? ממתי עו"ד פלוני המתמחה במקרקעין מרשה לעצמו להעיר לי על מאמר מקצועי (בנושא זכויות יוצרים) שפרסמתי וגם שיתפתי בעמוד האוהדים של המשרד? אם תרצו, בכלל לא ברור לי למה פלונית השתלחה בי בפומבי רק בגלל סטאטוס שחיברתי על בלונדיניות… מה, אי אפשר להבין הומור ברשת?

העבירו עליכם ביקורת. מה עושים עכשיו?

אם קפצתם לבריכה החמימה של הרשת החברתית והחלטתם להיות שותפים לשיח ה"פייסבוקי", יש להניח שתמצאו את עצמכם בהזדמנות כזו או אחרת תחת שבט הביקורת. כן, זה לא נעים; לעיתים זה עשוי להקפיא אותנו ממש, את חלקנו זה ירתיח בזעם, אחרים יכולים להיעלב עד עמקי נשמתם. ומה לעשות שהביקורת כבר נאמרה, והיא שם בפייסבוק מופיעה לעיני כל החברים בזירה ומבחינתנו היא ממתינה לתגובתנו בהבהוב זרחני צועק. מה עושים???

1. תמיד יהיה למישהו מה להגיד. נקודה.

ישנו משל אחד מפורסם שמיוחס לאיזופוס (למרות שאני די משוכנע שלראשונה קראתי אותו דווקא מתוך הגמרא איפה שהוא), משל האב, הבן והחמור.

מעשה באב ובנו שהיו מהלכים בדרך עם חמור. האב רכב על החמור והבן הלך ברגל, לצידו.

פגש אותם אדם אחד ואמר לאב: "איך זה שאתה רוכב על החמור והבן הקטן שלך הולך ברגל, אתה לא מרחם עליו?".

ירד האב, ונתן לבן לרכוב על החמור במקומו.

פגש אותם אדם בהמשך הדרך ואמר לבן: "איך זה שאתה רוכב על החמור ונותן לאביך המבוגר ממך ללכת ברגל?".

עלו שניהם על החמור!

פגש בהם אדם שלישי ואמר: "איזו אכזריות. אינכם מרחמים על החמור שבקושי סוחב אתכם? "

ירדו שניהם והלכו לצד החמור.

פגש בהם אדם רביעי ולגלג עליהם: "בשביל מה יש לכם חמור אם אינכם רוכבים עליו?"

אמרו: "מה נעשה כדי שכולם יהיו מרוצים."

הלכו האב והבן ברגל והרכיבו את החמור על גבם…

משל מבריק שמלמד אותנו בחן כי לעולם לא נוכל לרצות את כולם. הפנמה אמיתית של המסר הזה צריכה כבר היא לרכך את תחושת הכעס או העלבון שאתם חשים כשאתם קוראים ביקורת שמופנית כלפיכם או כלפי דבר שפרסמתם בפייסבוק.

2. לא אחת "המשורר" בכלל לא התכוון להיות כל כך חריף

אני למדתי עם הזמן שאם אשתי שואלת אותי ב:SMS "מתאים שנלך הערב להורים שלי?", אז אסור לי להשיב לה "בסדר". מבחינתה, אם אני עונה "בסדר", אז אני קר ומנוכר, לא מכבד את ההורים שלה, לא מכבד אותה, עושה פרצופים וחסר טאקט; הקיצור, "בסדר" לא מסתדר לה. הסתבר לי שאשתי עוטפת את המילה "בסדר" בטון שונה לחלוטין מהטון האמיתי שבו נכתבה התשובה שלי. (אגב, מאז "שחטפתי" על ה"בסדר" האחרון, אני עונה לה ככה: "בשמחה נשמה שלי, התגעגעתי להורים שלך מאוד מאוד מאוד"; אז אין לי מה לחשוש בנוגע לטון שבו אישתי מבינה את התשובה שלי).

בדיוק על אותו משקל, יכול להיות שמי שכתב את הביקורת כלפיכם, עטף אותה בטון הרבה פחות מאיים ממה שאתם מדמים בנפשכם. וכך גם להפך; לעיתים מי שמעביר ביקורת קרא את הדברים שאתם פרסמתם בטון אחר (ורחוק) מהטון שבו אתם ביקשתם להעביר את הדברים.

כך או כך, עלינו להפנים כי כתיבה והתנסחות עלולים פעמים רבות להתפרש בטונים שונים. הדבר מצדיק אפוא שתיקחו נשימה עמוקה לפני כל תגובה, שמא קצר בתקשורת (ובהבנת הטון של הדברים) יוביל למהומה על לא מאומה. אם תשאלו אותי, אל תתביישו לשלוח הודעה פרטית לאותו גורם שהעביר עליכם ביקורת; בקשו ממנו להסביר לכם למה הוא התכוון. יכול להיות שתגלו שהוא רחוק מאוד מלהזמין את עצמו לעימות פומבי אתכם.

3. לעולם אל תגיבו לביקורת באופן ספונטאני

הפלטפורמה של פייסבוק מאפשרת לנו להגיב על הכל, מכל מקום ובכל רגע נתון, ובכך "מפתה" אותנו בצורה עזה להגיב באופן ספונטאני ומבלי לחשוב. לעיתים הרבה יותר משהצטערנו לקרוא את הביקורת הצטערנו בדיעבד על התשובה/תגובה שלנו.

תנשמו עמוק. לעולם אל תגיבו באופן ספונטני ברשת. זכרו, למרות שהמיידיות של הרשת הופכת למעין תחליף לשיחה פנים אל מול פנים – היא עדיין לא כזו! בשיחה פנים אל פנים הדברים שנאמרים "נעלמים" בחלל האוויר, כשאתם ערים לכמות העדים לשיחה. זאת בעוד שבפייסבוק הדברים שתכתבו גם מתועדים וגם חשופים לקהל רחב שעומד בדממה וצופה בהתרחשות-התגוששות.

4. אל תיסחפו לווכחנות

הרשת החברתית היא לא מקום להפגין כישורי ויכוח טובים. פייסבוק אינו בית משפט, והשיח לא אמור להיות תחליף לתחרויות דיבייט. זכרו, כשאתם מתנגחים ומתווכחים זה עם זה, יש הרבה צופים לויכוח. אם בחרתם לעשות שימוש בפייסבוק כדי לשווק את משרד עורכי הדין שלכם, אין לכם עניין בהרחקת פעילים בפייסבוק (עורכי דין ושאינם עורכי דין) מכל מגע אתכם; מי שנתפס כנוטה לווכחנות יוצר לעצמו תדמית שקשה מאוד לתקן. סוף סוף, הרבה אנשים נמצאים בפייסבוק במסגרת הזמן הפנוי שלהם והדבר האחרון שהם רוצים זה "להסתכן" בחברות עם גורמים שעלולים לגרום להם לעצבנות ולמתח.

5. בלי הערות בוטות

כשאתם מכבדים את מי שחולק עליכם, אתם מכבדים בכך גם את כל שאר המשתמשים ברשת החברתית (הצופים בכם). תגובה בוטה, צינית במיוחד או מעליבה, מעידה על חולשה ולא על עוצמה. אולי מבחינתכם תגובה כזו היא מענה הולם לביקורת שהושמעה, אך הצופים בכם נבהלים מהשיניים החדות שלכם הרבה יותר משהם מקשיבים באמת לתגובה העניינית שמקופלת בתשובתכם לדברים שנאמרו. זכרו, מאחר שפייסבוק היא זירה חברתית ביסודה, אם אתם גורמים לאנשים להיזהר ולהתרחק מכם – נכשלתם.

6. מתי להגיב, מתי לא להגיב?

הנוסחה שלי היא כזו: אם מי שהעביר עליכם ביקורת הוא אדם רציני והביקורת גם היא רצינית וראויה לתגובה (גם אם היא כואבת), אזי תמיד נכון להגיב. התגובה שלכם במקרה כזה צריכה להיות קצרה, עניינית ושאינה פולמוסית. הטוב ביותר יהיה אם תגיבו באופן שלא מזמין המשך דיון בנושא.

כשאתם מנסחים תגובה, זכרו שאתם נמצאים בזירה חברתית. תשאלו את עצמכם לפני שאתם מפרסמים את התגובה: האם התגובה מציגה אתכם כמרירים, כתוקפניים, כענייניים וכו'. ככל שתגובה שלכם תהיה מנומסת ומעודנת, גם העוקץ שבביקורת שהושמעה ידהה.

היה והביקורת שהושמעה עליכם היא אישית, בלתי עניינית מתחת לחגורה וכדומה – אזי אין תועלת בתגובה. במקרים כאלה עדיפה התעלמותכם.

7. הערוץ הפרטי תמיד פתוח

בין אם ביקורת שהושמעה מביכה אתכם, בין אתם מתלבטים איך להגיב ואם בכלל ואף אם אתם כועסים מאוד – זכרו שהאופצייה של פנייה אישית לגורם שפרסם את הביקורת תמיד פתוחה בפניכם. צרו קשר אישי עם הגורם שפרסם את הביקורת; אפשר לשלוח הודעה פנימית בפייסבוק, אפשר גם להתקשר (!). אין לי ספק בכלל: אם תהיו מנומסים ואדיבים, לא תמצאו מי שיתעקש בתוקף להשאיר בפייסבוק ביקורת שגורמת לכם לחוסר נוחות כה גדול.

לעיתים זה הפתרון הכי מהיר, הכי יעיל והכי נכון. לפעמים החכמה הגדולה היא לא לנצח "במלחמה", אלא לדאוג שהיא בכלל לא תתרחש.

8. ולפעמים המבקר צודק

תכבדו את הביקורת. במובן מסוים הביקורת היא מהות הרשת. לא פעם בקריאה ראשונה הדברים שנכתבו נגדכם היו נראים לכם מעליבים וקטנוניים, אך בקריאה שנייה ושלישית אתם עשויים להבין שיש להם הצדקה.

אתם תזכו לאהדת החברים והצופים בכם אם תחזרו בכם או באם תבהירו בצורה יפה למה התכוונתם תוך שאתם מתנצלים שכתבתם דברים שעלולים להתפרש בצורה לא נכונה.

תחשבו על זה, לא חשוב על איזו ביקורת אתם מגיבים, היה ואתם פותחים את התגובה שלכם במילים "בקריאה שנייה של הדברים שכתבתי אני יכול להבין את הביקורת שלך…" אתם נוטלים את העוקץ מהביקורת וגם נתפסים כאנשים נעימים ומנומסים.

אל תתנו לביקורת להרוס לכם את התוכניות השיווקיות שלכם

אם בחרתם לייצר נוכחות בפייסבוק כדי לשווק נכון את משרד עורכי הדין שלכם, עליכם לתת את הדעת על האופן הנכון להתמודדות עם ביקורת ברשת. בעוד שאינכם יכולים להימנע מלקבל ביקורת, אתם יכולים ללמוד כיצד להגיב נכון לביקורת. תגובה נכונה לביקורת תוסיף לכם נקודות זכות ואהדה, בעוד שהתמודדות לא נכונה עם ביקורת עלולה לרסק את הדימוי שאתם כל כך משתדלים לייצר לעצמכם.

הקפידו שלא לשלוף תגובה מיידית לביקורת, זכרו שלעיתים הדברים אינם כמו שהם נשמעים לכם בקריאה ראשונה והפנימו שלכל מה שתכתבו ייחשפו רבים ולא מעטים. כשתנהגו כך תצמצמו באופן משמעותי את הסיכוי שביקורת נגדכם תדרדר למחוזות שיגרמו לכם נזק גדול יותר.

הרשת החברתית, על אף יתרונותיה, יוצרת מחסום בינינו. בפייסבוק אנחנו קוראים אותיות וצופים בתמונות, ועל כל אלה אנחנו מוסיפים תחושות וטונים פרי מחשבתנו שלנו. אנחנו אמנם יושבים מול מסך דומם, אבל מנהלים דרכו חייםחברתיים ממש. יכול להיות שאתם שילוב מדהים של עורכי דין מקצועיים שהם גם אישיות נפלאה, בעלת כריזמה, יופי פנימי והוד חיצוני. מה לעשות, כדי להכיר את כל הפאר הזה, צריך (בעיקר) להיפגש אתכם. עד שזה יקרה, אל תיבהלו מביקורת. תתמודדו איתה נכון.

* אדי סוברי הוא עו"ד ומנכ"ל אתר הפורומים המשפטיים (https://www.lawspace.co.il)