עידן הרשתות החברתיות מוציא אנשים למחאות ברחובות. ומה עם הגופים המסחריים והממשלתיים? מזדנבים מאחור
אנו עדים כיום לאחת התקופות המרתקות ביותר בכל הקשור למחאה חברתית. תוך כדי תנועה, המחאה המסורתית והמוכרת עוברת לנגד עינינו התפתחות אבולוציונית; אם בעבר תהליך ההתאגדות היה מסורבל ומורכב, היום הוא מאוד פשוט ואפילו קל. כל מה שצריך זה שתהיה באמתחתכם רשת רחבה של חברים באחת הרשתות החברתיות הפופולריות וכמובן, חיבור לאינטרנט. כעת מה שנותר הוא לשלוח את לחמכם על פני הרשת ולחכות לתוצאות הכמעט מיידיות.
במקרה של מחאת הנדל"ן הנוכחית, מחאת הקוטג' מהחודש שעבר, ההפיכות בעולם הערבי ואפילו הבחירה ההיסטורית בנשיא שחור כמי שעומד בראש האומה הגדולה בעולם – התוצאות לא איחרו לבוא. למעשה, המהירות בהן מתבצעות כל המחאות האחרונות בארץ ובעולם מאפיינת את המציאות של ימינו; אנחנו חיים בעידן מהיר, שמצפה להגיע לתוצאות בזמן הקצר ביותר שניתן – ומצליח.
לכך אחראית בעיקר המהפכה הדיגיטלית, שבדומה למהפכה הטכנולוגית מהמאה שעברה, גם היא הולכת ומשנה את פני העולם מקצה לקצה ואף נושפת בגלגלי העשייה רוח סערה. אם בעבר, על מנת לאגד מסה קריטית של אנשים שתצא לרחוב בזמן מתואם מראש נדרש היה הליך ארוך ומסורבל שהצריך "נוהל קרב" שתוכנן בקפידה רבה: התדפקות על דלתות, שליחת מכתבים דרך הדואר, איסוף אנשים ברחובות ועוד כהנה וכהנה פעולות שנשמעות כיום ארכאיות – הרי שכיום כמעט בלתי נתפס לעכל את העובדה שההליך כולו מתמצה בכמה לחיצות כפתור בלבד.
הבה נחזור שוב למחאה הנוכחית נגד יוקר המחייה בארץ. במקרה הזה עברו ימים ספורים בלבד מרגע העלאת הקבוצה בפייסבוק ועד שזכתה לתמיכתם הווירטואלית של אלפים, ושבוע ימים בלבד מאותה יריית פתיחה ועד לגלישתם הלא וירטואלית כלל של רבים מהם מרחבי הרשת אל שדרות רוטשילד בתל אביב ואל ערים נוספות בישראל.
העובדה הזו ללא ספק מדהימה, ולעניות דעתי לא יהיה זה מתיימר לומר כי מגמה זו בכללותה עתידה לשנות את פני ההיסטוריה כולה, שמתורגלת בשינויים שמבשילים אט-אט. אולם כאן בדיוק נעוצה הבעיה הגדולה של הרשויות ושל החברות המסחריות: בעוד שהמחאה החברתית עברה להילוך גבוה, הגופים הממשלתיים והמסחריים ממשיכים להזדנב מאחור.
בעידן התגובה המיידית, שבו לחיצה אחת על כפתור ה"לייק" עשויה לחולל מהפכים, רשויות החוק וחברות רבות ממשיכות עדיין לפעול בהתאם לשיטה הישנה והמסורבלת.
באופן זה אפשר להבחין כיצד שוב גדל הפער בין האזרח הקטן והמעודכן לבין מושכי החוטים המשפיעים על חייו, אלה שאמורים לתת לו מענה אך לעיתים קרובות כושלים בין חבלי הבירוקרטיה.
אותו הפער טומן בחובו סכנה ממשית, שעתידה להשפיע על חיי כולנו; ממש כמו דפי מעריצים, יקומו בעתיד הקרוב ברחבי הרשת קטגוריות שלמות של קבוצות שרוצות לשנות דברים מהותיים, הן ברמה הצרכנית והן ברמה הפוליטית. המהירות בה הדברים יקרו לא תאפשר לצד השני להיערך בהתאם לתגובה הולמת, ואת העובדה הזו צריכים פוליטיקאים וחברות מסחריות לקחת בחשבון עוד היום.
המלצתי האישית להם היא להתחיל כבר מעכשיו לבנות מנגנון חכם שיוכל לנהל את הדיאלוג עוד בשלב התהוותו ברשת, כך שניתן יהיה לתת את המענה הראוי בזמן הקצר ביותר. אם לא יעשו זאת, סביר להניח שיאלצו להישאר מאחור, מהסיבה הפשוטה שהמחאה החברתית כבר הוכיחה באיזה אופן היא דורשת לראות תוצאות: כאן ועכשיו.
כותב המאמר: זיו פופלבסקי מנכ"ל משותף של משרד הפרסום "לעומק התודעה"