סטארט-אפ לאפליקציה מעוניין, מובן מאליו, לגרום למקסימום התקנות (Install) מחנויות האפליקציה המקוונות כמו חנות Play של Google, חנות App Store של Apple, חנות Microsoft Store של Microsoft, ועוד, מבלי שהאפליקציות תמחקנה ע"י המשתמש (Uninstall) 5 שניות לאחר התקנתן.
בכך לא מסתיים האתגר השיווקי, שכן כדי שהמודל העסקי של הסטארט-אפ יתממש, על האפליקציה לענות באופן שימושי על צורך יציב, או להיות מספיק אטרקטיבית, כדי שהמשתמש ירצה להשתמש בה בפועל לאורך זמן. המימוש של המודל השיווקי יהיה בכך שהמשתמש יקנה את הגרסה המסחרית של האפליקציה, או ישלם דמי שימוש עיתיים כל עוד הוא משתמש בה (בדרך כלל דמי שימוש שנתיים), או ירכוש מוצרים או שירותים שהאפליקציה מציעה מטעם אחרים (כגון Groupon) או מטעם האפליקציה עצמה (כגון Candy Crush), יצפה בפרסומות, ועוד.
כדי שכל אלו יקרו, על המשתמשים גם להיות חשופים לעצם קיומה של האפליקציה ולאטרקטיביות שלה.
החשיפה המשפטית של הסטארט-אפ לפעולות שיווק ומכירה של אפליקציה
פעולות השיווק והמכירה של האפליקציה חושפים את הסטארט-אפ לסיכונים משפטיים במספר מישורים:
- צמצום סיכונים משפטיים מול משתמשי האפליקציה:
האפליקציה אמורה לתת למשתמש לא פחות ממה שהובטח בפרסומים, אולם גם להבהיר מה היא לא תאפשר, לאבטח מידע פיננסי כמו פרטי כרטיסי אשראי, ועוד. לצורך זה על הסטארט-אפ לצמצם את סיכוניו אלו ע"י קביעת הוראות מתאימות בחוזה הפיתוח ובהסכמים מול צדדים שלישיים שאמורים לספק שירות או מוצר למשתמשים, רכישת פוליסת ביטוח, ותקנון שימוש באפליקציה.
- צמצום סיכונים משפטיים מול ספקי שירות למשתמשים:
כאשר האפליקציה אמורה לאפשר קבלת שירות מצדדים שלישיים, יש להיערך לכך משפטית בשני מישורים: המישור הטכנולוגי, והמישור ההסכמי. את המישור הטכנולוגי כגון התממשקות של אפליקציית יומן לאפליקציית ניווט כמו Waze, או אפליקציית מכירות לאפליקציית תשלום כמו PayPal יש להסדיר בתקנון שימוש. את המישור ההסכמי כגון רכישת כרטיסים להצגת "הבימה" באמצעות האפליקציה יש להסדיר גם באמצעות הסכם בין הסטארט-אפ לנותן השירות.
- צמצום סיכונים משפטיים מול מפתחי, מעצבי ומשווקי האפליקציה:
פוטנציאל השיווק והמכירה של האפליקציה תלוי באופן שיווקה והפצתה (בחנויות המקוונות, באמצעי שיווק אינטרנטיים ורשתות חברתיות, ובאמצעי פרסום ויחסי ציבור מסורתיים כגון בטלוויזיה ובעיתונות), אך גם בעיצובה הגראפי, חווית המשתמש (UI/UX), תכנותה, ואף איפיונה המשפטי, העיצובי, והטכנולוגי. ביצוע כל אלו הינו תולדה של מערכת היחסים המקצועית והמשפטית בין הסטארט-אפ לבעלי המקצוע שעימם הוא בא במגע הסכמי ישיר: המעצבים, המפתחים, והמשווקים של האפליקציה. יתכן שכל אחד מהם הינו נותן שירות נפרד ובהתאם לכך יש לערוך הסכם עיצוב, פיתוח ושיווק עם גורמים שונים, אך יתכן שחברות לפיתוח אפליקציות יספקו שירות ליווי מלא של האפליקציה, ואולי גם מימון כספי של האפליקציה, ואז תוסדר כל מערכת היחסים באותו הסכם.
הגישה המשפטית לסטארט-אפ
כפי שראינו, החשיפה המשפטית של סטארט-אפ לפעולות השיווק והמכירה באה לידי ביטוי ברבדים שונים, החל משלב האפיון וכלה בהסכם מול צד שלישי שמספק שירות באמצעות האפליקציה, ובהתאם לכך הפתרונות המשפטיים באים לידי ביטוי החל מהסכם הפיתוח וכלה בהסכם מול הצד השלישי.
אולם החשיפה להיבטים השיווקיים אינה החשיפה היחידה של הסטארט-אפ אל מול חברות הפיתוח, המשתמשים וצדדים שלישיים. לפיכך הכלים המשפטיים הנ"ל מורחבים לכסות חשיפה של כלל היבטי הפעילות של הסטארט-אפ. על אלו נוספים כלים משפטיים כגון פורמט זכויות יוצרים בינלאומי להגנת הקניין הרוחני, הקמת החברה בה פועל הסטארט-אפ ושלל כלים חוזיים נוספים כהסכם מייסדים, הסכם משקיעים ועוד.
לדידנו, לפיכך, יש ללוות את הסטארט-אפ משלב הרעיון כדי להתחמש במירב הכלים להגנת האינטרסים של הסטארט-אפ, המקצועיים כמו גם המסחריים.
המאמר נכתב ע"י עו"ד יריב קדם, בעל משרד עורכי דין בתל אביב העוסק בענייני טכנולוגיה, אפליקציות וקניין רוחני www.kedem-law.co.il.