הפודקאסטרוכשי דירות חדשות שיקדימו תשלומים לקבלן לפני עליית המע"מ ב- 1 ליולי 2009 עשויים לחסוך אלפי שקלים. עוה"ד צבי שוב ואליסף ש. בן רובין ממשרד עו"ד צבי שוב מסבירים כי ב – 1 ביולי 2009, יעלה שיעורו של המע"מ ב-1%, ויעמוד על 16.5%, בעסקאות יומיומיות המשמעות לא תהיה רבה, אולם בעסקאות משמעותיות כמו רכישת מוצרי חשמל, חבילות נפש, רכבים ודירות חדשות מדובר בהבדל משמעותי.
המע"מ שהינו "מס עקיף", מתאפיין בכך שהוא מוטל על המוצר עצמו ולמעשה מתלווה למוצר הנרכש .בכל הנוגע לעסקאות במקרקעין, נקבע בחוק מס ערך מוסף, כי החבות בתשלומו של המע"מ נולדת באופן עקרוני, עם מסירת הנכס לידי הרוכש או עם השלמת הרישום על שמו, אם הוקדם הרישום למסירה (בשונה מעסקה למתן שירותי בניה, בה קם החיוב עם השלמתם של שירותי הבניה) ואולם נקבע בחוק, כי מקום בו שולמו סכומים טרם מועד החיוב המפורט לעיל, הרי שתקום החבות בתשלום מע"מ, עם ביצוע התשלום כאמור וזאת בעת תשלומו. משמעות הדברים היא, שבמע"מ, לא משנָה עצם העסקה או מועד חתימתה, אלא מועד התשלום בפועל.לכן, הקדמת תשלום בגין עסקת מקרקעין למועד שלפני היום שנקבע לעליית שיעור המע"מ, תוזיל את העלויות הרובצות על רוכש דירה. יובהר כי מדובר רק על רכישת דירות מקבלן ולא על רכישת דירות יד שניה מגורם פרטי.
לשם הדוגמא: ברכישת דירת מגורים מקבלן, שעלותה לפני מע"מ הינה 1,500,000 ₪, יחסכו 3,000 ₪ בהקדמת תשלום 20% מן התמורה, למועד שלפני כניסת התיקון לתוקף. בהקדמת תשלום של 40% יחסכו 6,000 ₪ וכן הלאה, ככל שגבוהה התמורה, כך גבוה החיסכון.
עו"ד צבי שוב מוסיף כי להקדמת תשלומים, ככל שהדבר נוגע לעסקאות מכר במקרקעין, השלכות נוספות שיש לתת עליהן את הדעת ולוודא שאין מניעה לבצען בטרם יוחלט על הקדמת תשלומים כאמור הכל בהתאם לנסיבות וההתחייבויות המשתנות מהסכם להסכם. מלבד העובדה שבהסכמי מכר מקרקעין בדרך כלל מותנית זכותו של הרוכש להקדים תשלומים בהודעה מוקדמת שעליו ליתן למוכר ובהסכמת המוכר מראש (ולעיתים אף בכתב), הרי שההשלכות המשמעותיות יותר נוגעות לחשיבות שבשמירת זכויותיו של הרוכש למול הקבלן.
כך לדוגמא, היות ופריסת תשלום התמורה והצמדתה ברבים מן הפרויקטים ל"שלבי הבניה" (כגון שלב השלד, שלב טייח החוץ, הריצוף, האלומיניום וכדו'), משמשת בידי הרוכש מעין בטוחה לכך שהקבלן יעשה תפקידו נאמנה, תשלום מוקדם של חלק ניכר מן התמורה בטרם המועד שנקבע לכך על פי ההסכם, "נוגס" ב"אמצעי ביטחון" זה של הרוכש ומעמידו בסיכון ביחס לעמידת הקבלן בהתחייבויותיו שעל פי החוזה.
במיוחד אמורים הדברים בפרויקטים בהם לא מעורב "בנק מלווה" ואשר בהם סוג הבטוחה המועמדת, איננה בטוחה מסוג ערבות בנקאית ו/או פוליסת ביטוח, שאז, עשוי הרוכש – במקרה קיצוני בו תופסק הבניה ו/או לא תושלם כראוי – למצוא עצמו בפני שוקת שבורה, מבלי שתהא בידו היכולת להשלים הבניה בעצמו.
לעומת זאת בפרויקטים בהם כן מעורב "בנק מלווה", יש לוודא כי עם הקדמת כל חלק מן התמורה, תומצא לרוכש (בסמוך לביצוע התשלום כאמור), "ערבות חוק מכר" כמתחייב מהוראות חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) תשל"ה – 1974.
בחלק מן הפרויקטים, כאמצעי עידוד להקדמת תשלומים, אף נוהגים חלק מן הקבלנים להעניק הטבות בדמות הנחות כאלה ואחרות, מובן שעם ביצוע הקדמה של תשלום, ראוי לבדוק אם בחוזה שנחתם הובטחה הטבה כזו או אחרת.
