הפודקאסט
שיעור הפיראטיות בשנת 2008 נשאר ברמה זהה לזו של השנה הקודמת – 32 אחוז עם 172 מליון דולר בנזקים ליצרניות התוכנה.
נתונים אלו עולים מתוצאות מחקר בינלאומי שמפרסם היום BSA, הארגון הבינלאומי של יצרניות תוכנה, בו חברות יצרניות התוכנה המובילות בעולם. המחקר שפורסם היום בוצע בידי חברת המחקר הבינלאומית IDC.
במונחים בינלאומיים, שיעור הפיראטיות העולמי, עליו מדווח ה-BSA, עלה בשנת 2008 מ-38 אחוז ל-41 אחוז. גם היקף הנזק הכספי ליצרניות התוכנה עלה, מכ-48 מיליארד דולר בשנת 2006, לכ-53 מיליארד דולר בשנה החולפת.
"דוח זה ממחיש את העבודה שאנו עדיין נדרשים להשקיע בכל הנוגע לצמצום התופעה של פיראטיות תוכנה", אומרת עו"ד נעמי אסיא ממשרד נעמי אסיא ושות' – עורכי דין ועורכי פטנטים, הנציגים המשפטיים של ה-BSA בישראל. "בימים אלה של חוסר ודאות כלכלית, חשוב ביותר שחברות לא יעגלו פינות ולא ישתמשו בתוכנות לא מורשות, שכן הדבר יגביר את ההשפעה השלילית על חברות אלה, כמו גם על הצרכנים ועל הכלכלה המקומית ועל זו הגלובלית".
"הארגון מעריך את המאמצים הנעשים בשנים האחרונות בישראל בתחומי החקיקה והאכיפה, ובכלל זה את חקיקתו של חוק זכות יוצרים החדש ואת פעילותה של היחידה לקניין רוחני במשטרת ישראל. עם זאת, המצב בישראל – בו כשליש מהתוכנות הן תוכנות פיראטיות והיקף הנזק הכספי ליצרניות התוכנה גדול, עדיין רחוק מלהיות משביע רצון. ה-BSA מצפה להגברת האכיפה מצד רשויות החוק", נמסר מארגון ה-BSA בישראל.
"חשוב לציין כי שיעור הפיראטיות בישראל עדיין גבוה לעומת זה הנמדד במדינות מתקדמות מבחינה טכנולוגית, כגון ארה"ב, יפן ומדינות סקנדינביה", הוסיף ומסר הארגון.
"על הרשויות בישראל לשים דגש גדול יותר בנושא ההגנה על הקניין הרוחני, וכן על החינוך והמודעות לנושא זה. לפי הנתונים שלנו, המצב בישראל חמור במיוחד בקרב חברות וארגונים קטנים, וכן בקרב עסקים הפועלים מבתים פרטיים, בהם רמת השימוש הפיראטי היא גבוהה ביותר", הוסיפה עו"ד אסיא.
עו"ד אסיא מוסיפה כי הארגון קורא לכל החברות והארגונים במשק לבצע בדק בית יסודי בכל הקשור לרישוי תוכנה בארגונם, ולוודא כי הם עושים שימוש בעותקי תוכנה ברישיון בלבד.
פיראטיות התוכנה משפיעה על הרבה יותר מאשר הכנסות הענף. ממחקר של IDC שפורסם בינואר 2008 עולה כי לצמצום התופעה בשיעור של 10 אחוז, כך ששיעור הפיראטיות ירד ל-22 אחוזים, יהיה "אפקט מכפיל", והוא יעצים את אותם יתרונות כלכליים על-ידי יצירת 2,887 משרות נוספות, 320 מיליון דולר בהכנסות נוספות ממסים ו-604 מיליון דולר בהוצאות נוספות במגזר ה-IT המקומי במהלך ארבע השנים הבאות.
